חטיבה 14: דיני צבא https://hativa14.org.il מידע משפטי ועו"ד לחיילים Tue, 14 Jan 2020 18:26:59 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.3.2 https://hativa14.org.il/wp-content/uploads/2020/01/cropped-Artboard-2@2x-32x32.pngחטיבה 14: דיני צבאhttps://hativa14.org.il 32 32 מתקני הכליאה בצה"לhttps://hativa14.org.il/%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%94%d7%9c/ https://hativa14.org.il/%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%94%d7%9c/#respond Tue, 14 Jan 2020 18:26:59 +0000 https://hativa14.org.il/?p=49 המערכת הצבאית היא גוף אוטונומי בתוך מדינת ישראל. מערך המשפט הצבאי, לדוגמא, נפרד ממערך המשפט האזרחי. בהתאם לכך, לצה"ל יש בית דין צבאי, מערכת חוקים וכללים משל עצמו ואפילו מתקני כליאה צבאיים. בתי הסוהר הצבאיים הם כלא 6 (בשמו הרשמי – בסיס כליאה 396) וכלא 4 (בסיס כליאה 394). כלא 4 נמצא במחנה צריפין, סמוך […]

הפוסט מתקני הכליאה בצה"ל הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
המערכת הצבאית היא גוף אוטונומי בתוך מדינת ישראל. מערך המשפט הצבאי, לדוגמא, נפרד ממערך המשפט האזרחי. בהתאם לכך, לצה"ל יש בית דין צבאי, מערכת חוקים וכללים משל עצמו ואפילו מתקני כליאה צבאיים.

בתי הסוהר הצבאיים הם כלא 6 (בשמו הרשמי – בסיס כליאה 396) וכלא 4 (בסיס כליאה 394). כלא 4 נמצא במחנה צריפין, סמוך לעיר ראשון לציון, בעוד כלא 6 ממוקם בצפון, סמוך לעתלית. תוכניות שנטוו ב- 2014 מכריזות כי שני בתי הכלא עתידים להתפרק והאסירים יועברו לנווה צדק, באזור השרון. המיזם טרם הושלם ומוגדר כתוכנית עתידיות שמועד סיומה אינו מוגדר.

 

כמה מונחי יסוד חשובים:

  • חבושים: חיילים אשר קיבלו את עונש המאסר ביחידתם בהליך של דין משמעתי.
  • על"מים: עצירים לפני משפט הממתינים להליך המשפטי.
  • אסירים: חיילים אשר קיבלו את עונש המאסר בבית דין צבאי.

עונש הכליאה

  • חייל יכול למצוא את עצמו במתקן כליאה צבאי מטעמים שונים: כליאה שקיבל כעונש בבית דין צבאי או בהליך משמעתי או מעצר עד תום תהליכים.
  • בתוך מתקן הכליאה יש פלוגות שונות המחולקות על פי הסטטוס של הכלואים וחומרת כליאתו.
  • הסוהרים והמפקדים הם חיילים וקצינים שעברו הכשרה מיוחדת.
  • השגרה דומה לשגרה של טירונות – קימה מוקדמת בבוקר, התייצבות למסדר ניקיון ונוכחות בתא, עבודות, ארוחות וזמן חופשי בתא.

כלא 6

בכלא 6 ישנן ארבע פלוגות. שיוך חייל לפלוגה מסוימת תלויה בסטטוס כליאתו, במשך הזמן שעליו לרצות וחומרת הפשע שבגינו הוא נענש.

 

פלוגה א'

  • יושבי הפלוגה: פלוגה א נועדה לחבושים שאינם מהווים סכנה לעצמם או לאנשים אחרים ולכן תנאי הכליאה שלהם חופשיים יותר. הכלואים בפלוגה זו ביצעו עבירה שלרוב אינה חמורה ואינם מרצים תקופת מאסר שנמשכת יותר מחודש.
  • תנאי כליאתם: יושבי פלוגה א' מועסקים כשומרים במגדלי השמירה או בעבודות הנוגעות לתחזוקת הבסיס כמו ניקיון, עבודה במטבח וכו'.

עקב עבירותיהם הקטנות, היחס כלפיהם מקל יותר. הם זוכים לשימוש חופשי בטלפון הציבורי ומורשים להסתובב בפלוגה ללא ליווי צמוד של סוהרים. הם לנים באוהל.

  • מדובר בפלוגה גדולה באופן יחסי המכילה בערך כמאתיים כלואים.

פלוגה ב'

  • יושבי הפלוגה: כל חייל המגיע לכלא 6 עובר בפלוגה ב', לאחר תקופה קצרה בפלוגה מוחלט לאיזו פלוגה הם שייכים. רוב חיילי הפלוגה הם על"מים (עצורים לפני משפט), קצינים שנכלאו, חבושים בעלי סיכון מסוים וחבושים שאמנם התנהגותם טובה אך נגזר עליהם עונש של שלושים ימים ומעלה.
  • תנאי כליאתם: כלואי פלוגה ב' ישנים בחדרים בקבוצות גדולות וזמן השימוש שלהם בטלפון ציבורי מוגבל.
  • בפלוגה יש כשמונים כלואים.

פלוגה ג'

  • יושבי הפלוגה: פלוגה ג' נחשבת בתור הפלוגה המחמירה ביותר והסגורה ביותר. יושביה הם חיילים שהואשמו בעבירות חמורות כמו שימוש בסמים, סחר בסמים, תקיפות קשות, פגיעות מיניות, סחר בנשק וכו'. חלקם הם חיילים שאמנם לא ביצעו פשע חמור אך מצריכים פיקוח קרוב.
  • תנאי כליאתם: הכלואים נתונים לפיקוח בכל רגע נתון. בפלוגה זו יש אגף בידוד.
  • בפלוגה יש בין 60-70 כלואים.

פלוגה 600

  • יושבי הפלוגה: פלוגה 600 היא פלוגת הנשים. כלואות מסוגים שונים משתייכות לפלוגה זו, והמפקדות עליהן הן נשים בלבד.
  • מדובר בפלוגה קטנה – שישים נשים לכל היותר.

כלא 6

כלא 4 מאופיין בכך שהוא משכן יותר עצירים לפני משפט (על"מים) בעוד כלא 6 נועד לריצוי עונש ממושך יותר. הוא מכיל בתוכו ארבע פלוגות.

בית כלא

 

פלוגה א'

  • יושבי הפלוגה: פלוגה זו היא פלוגה לחיילים שעונשם אינו חמור. בפלוגה יש חבושים (שנשפטו ביחידתם) וחיילים שערקו אך הסגירו את עצמם. לא ניתן להיות חלק מהפלוגה אם החייל בעל תיק מצ"ח.
  • תנאי כליאתם: תנאי כליאתם מזכירים את תנאי הכליאה בכלא 6 – הם יכולים לעסוק בשמירה או לעבוד, וישנים באוהלים.
  • מדובר בפלוגה קטנה מאוד.

 

 

פלוגה ב'

  • יושבי הפלוגה: על"מים, כלואים לתקופה ארוכה וכלואים שיש חשש שינסו לברוח מן בית הסוהר.
  • תנאי כליאתם: הכלואים ישנים בתאים צפופים מאוד, במבנה סגור. גישתם לטלפון הציבורי מוגבלת.

פלוגה ג'

  • יושבי הפלוגה: כל חייל עובר בפלוגה הזו בהגעתו לכלא, עד שמתמיין לפלוגה המתאימה לו. כמו כן, נמצאים בה על"מים, חיילים שערקו ממילואים, כלואים מעל גיל 25 וכלואים שקיבלו זמן מאסר ארוך. אל הפלוגה יועברו גם כלואים שהתנהגותם חמורה או מסוכנת, והם יועברו ל"אגף ההפרדה".
  • תנאי כליאתם: מדובר בפלוגה גדולה מאוד ולכן הכלואים לנים בתאים גדולים שמכילים כארבעים אנשים. כמו כן, הגישה לטלפון הציבורית היא חופשית.
  • הפלוגה יכולה להכיל עד כ- 150 חיילים.

 

פלוגה 400

  • יושבי הפלוגה: נשים שקיבלו עונש מאסר, מכל הסוגים.
  • תנאי כליאתם: המפקדות הן נשים בלבד. במהלך היום הכלואות יועסקו בבתי מלאכה. במידה והתנהגותן אינה ראויה, ניתן להעביר אותן לתאי בידוד שנמצאים במתחם הפלוגה.

 

חשוב לזכור שעונש הכליאה אינו שולל את כל זכויותיו של החייל. החייל עדיין זכאי לזכויות מסוימות כמו ניהול שיחות טלפון (בהתאם להגבלות שהפלוגה שלו מציבה). כמו כן, הוא זכאי לביקור משפחתו בכלא. לאחר השבוע הראשון של המאסר משפחתו יכולה להתחיל בביקורים מדי שבועיים, כאשר הם מוגבלים לחצי שעה ולא ניתן להכניס יותר מארבעה מבקרים. עם זאת, מפקדי החייל יכולים לשלול ממנו זכויות בהתאם להתנהגותו, אך ישנן זכויות שתמיד הכלוא רשאי לדרוש: הכלוא עדיין רשאי לדרוש ביקור במרפאה ולראות קצין בריאות נפש (קב"ן). בכל רגע נתון שבו הוא חש כי זכויותיו אליהן זכאי אינן מוענקות לו, הוא יכול לפנות לנציב פניות חיילים או לדרוש פגישה עם עורך דין צבאי.

הפוסט מתקני הכליאה בצה"ל הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%94%d7%9c/feed/ 0
שחרור ממילואיםhttps://hativa14.org.il/%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/ https://hativa14.org.il/%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/#respond Tue, 14 Jan 2020 18:22:28 +0000 https://hativa14.org.il/?p=44 מערך המילואים הוא מערך חשוב לקיום צבא ההגנה לישראל ובהתאם לכך החובה לשירות מילואים היא איתנה, ושחרור ממנה מצריך אישורים מיוחדים וצידוקים ראויים. אפשר לבקש קיצור או ביטול של שירות המילואים תחת תנאים מסוימים. חשוב לזכור שהיעדרות לא מוצדקת ממילואים או אפילו חוסר מענה להתקשרות מצד הצבא עשויים להיחשב כנפקדות או כעריקות, ולגרור ענישה כבדה. […]

הפוסט שחרור ממילואים הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
מערך המילואים הוא מערך חשוב לקיום צבא ההגנה לישראל ובהתאם לכך החובה לשירות מילואים היא איתנה, ושחרור ממנה מצריך אישורים מיוחדים וצידוקים ראויים. אפשר לבקש קיצור או ביטול של שירות המילואים תחת תנאים מסוימים. חשוב לזכור שהיעדרות לא מוצדקת ממילואים או אפילו חוסר מענה להתקשרות מצד הצבא עשויים להיחשב כנפקדות או כעריקות, ולגרור ענישה כבדה.

צה"ל מכיר בסיבות מסוימות המצדיקות שחרור מחובת המילואים. חלקן מוקנות באופן אוטומטי וחלקן מצריכות הגשת בקשה מיוחדת מצדו של משרת המילואים.

עילות השחרור:

  • גיל – ניתן לקבל פטור אוטומטי ממילואים עם ההגעה לגיל הפטור משירות הביטחון. חיילי שירות חובה לשעבר המשרתים במילואים ישוחררו בגיל 40, קצינים ישוחררו בגיל 45 ומקצועות מיוחדים ישוחררו בגיל 49. נשים זכאיות לפטור מגיל 38, ובמידה והן משרתות בתפקידי לחימה, גיל השחרור ייקבע על פי סוג התפקיד.
  • היריון ולידה – אישה בהיריון ולאחר לידתה תקבל שחרור מלא משירות מילואים.

  • פטור מטעמי דת – באם אדם חזר בתשובה לאחר שחרורו מהצבא הוא רשאי לקבל פטור משירות המילואים. כידוע, גבר דתי לרוב אינו זכאי לפטור מן חובת השירות (לעומת נשים המקיימות אורח חיים דתי הזכאיות לפטור), ולכן הדבר אינו מבטיח פטור מחובת המילואים.

 

  • פטור רפואי – אדם, שנמצא כי הוא בעל בעיה בריאותית שאינה מאפשרת את קיום חובת המילואים, זכאי לפטור. הרקע לבעיה הבריאותית יכול להיות נפשי או גופני, ומצריך סימוכין רפואי. לכן, משרת מילואים המבקש פטור רפואי, צריך להצטייד בחוות דעת מקצועית של רופא, פסיכולוג או פסיכיאטר. את הפטור אפשר לבקש במעמד יום הזימון למילואים, וגם לפניו, באמצעות הגשת בקשה באתר 'מילואים'. צה"ל רשאי לדחות את הבקשה או להוריד את הפרופיל הרפואי, מבלי להקנות פטור. חייל המילואים יכול להגיש ערעור ולעמוד בפני וועדה רפואית.

  • הורה שכול – הורה שאיבד את ילדו במסגרת שירותו הצבאי זכאי לפטור מן חובת המילואים.

  • פטור מטעמי מצפון – בדומה לאדם שחזר בתשובה, אדם יכול לשנות גם את עמדתו הפוליטית והמוסרית, ועמדתו בנוגע לשירות צבאי. משרת מילואים יכול לבקש לעמוד בפני וועדת מצפון, ולהוכיח כי הוא אינו מסוגל לקחת חלק בארגון צבאי הנוקט בלחימה ממוסדת, כמו צה"ל. 
  • צמצום כוח אדם במילואים – צה"ל עשוי לשחרר קבוצה גדולה של משרתי מילואים במידה ויש כוח אדם רב שאין בו צורך.

השבעה של חיילים

 

כאמור, מומלץ כי משרת המילואים יגיש את בקשת הפטור בהקדם האפשרי עקב מורכבות ההליכים הצבאיים ונטייתם להתמשך זמן רב. כמו גם שאי התייצבות לזימון למילואים תהווה עבירת נפקדות במידה וההיעדרות אינה מאושרת, גם אם הסיבה מאחוריה היא מוצדקת.

משרת מילואים יכול ליצור קשר עם קצין הקישור שלו להנחיות נוספות לשם בקשת הפטור.

כמו כן, חייל מילואים יכול לקבל שחרור זמני ודחיית הזימון במידה ועונה על הקריטריונים. על מנת להימנע מסיטואציה בה המילואים מהווים פגיעה במצבו הכלכלי של משרת המילואים או בלימודיו האקדמיים, הוא זכאי להגיש בקשה לשחרור מחובת המילואים, לקיצור משך הזימון או לדחייתו, אם הוא לומד במוסד אקדמי מוכר\ עובד וזומן למילואים של שישה ימים ומעלה.

ניתן להגיש בקשה לדחייה, לקיצור או לביטול זימון המילואים גם עבור משרתי מילואים שנמצאים בתקופה חריגה או רגישה בחייהם, כמו נישואים טריים, טיפולי פוריות, לידת תינוק, מעבר לחו"ל, אירוע משפחתי וכו'. ישנן גם הקלות שיכולות להינתן לתושבים חוזרים, הורים חד-הוריים והורים למשפחה מרובת ילדים.

על מנת להגיש בקשה לשם התחשבות בחייו ובמצבו של משרת המילואים, יש למלא את טופס 58 (טופס בקשה לשחרור, קיצור, דחייה או הקדמה של שירות מילואים פעיל לבקשת החייל ברגיעה ובחירום). אפשר לפנות לוועדה לתיאום מילואים (ולת"מ). יש להגיש את הבקשה לא מאוחר משלושים ימים לפני מועד הזימון למילואים.

כפי שניתן לראות, צה"ל מציע פטורים והקלות שונים עבור אוכלוסיות המצדיקות התחשבות מיוחדות. מומלץ להיעזר בקצין הקישור, במפקד הישיר ובאתר 'מילואים'. אם החייל מתקשה לקבל את הפטור או ההקלה אליה הוא זקוק, הוא יכול להיוועץ בעורך דין הצבאי שמכיר את הנהלים הצבאיים.

 

הפוסט שחרור ממילואים הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/feed/ 0
שחרור מהצבאhttps://hativa14.org.il/%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/ https://hativa14.org.il/%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/#respond Tue, 14 Jan 2020 18:17:43 +0000 https://hativa14.org.il/?p=40 השחרור מהצבא מתרחש כאשר הצבא מאשר לאדם לא לשרת בצה"ל. השחרור יכול להינתן לאחר סיום שירות החובה כחוק ובטרם הגיוס או במהלך השירות בשל מצב מיוחד. על פי החוק בישראל, כל אזרח או תושב קבע בישראל מעל גיל 18, חייב בשירות צבאי מלא. כמובן שלחוק זה יש חריגים רבים, הנובעים מהאוכלוסיות הייחודיות בישראל ומהנחת המוצא […]

הפוסט שחרור מהצבא הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
השחרור מהצבא מתרחש כאשר הצבא מאשר לאדם לא לשרת בצה"ל. השחרור יכול להינתן לאחר סיום שירות החובה כחוק ובטרם הגיוס או במהלך השירות בשל מצב מיוחד.
על פי החוק בישראל, כל אזרח או תושב קבע בישראל מעל גיל 18, חייב בשירות צבאי מלא. כמובן שלחוק זה יש חריגים רבים, הנובעים מהאוכלוסיות הייחודיות בישראל ומהנחת המוצא שלא כולן מתאימות למסגרת הצבאית.

  • לעיתים הפטור מצה"ל יינתן במהלך השירות עקב קשיים שהתעוררו מאוחר יותר או ערב שינוי מצב חייו של החייל.
  • כל חייל שסיים שירות צבאי מלא כחוק, יקבל שחרור מהמסגרת הצבאית ויהיה פטור מחובה נוספת, מלבד חובת המילואים במקרים מסוימים.

חיילים

 

פטור מהצבא

כאמור, לא כל אוכלוסייה חייבת בגיוס. חוק שירות הביטחון מגדיר קריטריונים המסדירים את חובת הגיוס והזכאות לפטור.

  • אוכלוסיות ייחודיות – המגזר הערבי, בדואים, נשים צ'רקסיות ודרוזיות פטורים מגיוס.
  • פטור מטעמי דת – נערות דתיות המוכיחות קיום אורח חיים דתי, זכאיות לפטור מהצבא אם חפצות בכך. על הנערה להוכיח כי סיבותיה להשתחרר הן מטעמים דתיים, וכי היא שומרת על כשרות מלאה ולא נוסעת בשבת. גם נערה שטוענת כי גיוסה יפגע בהווי הדתי של משפחתה יכולה להגיש בקשה לפטור מן הצבא.
    שלא כמו בעבר, גברים חרדים אינם מקבלים פטור מטעמי דת, אך הם יכולים לדחות את מועד הגיוס שלהם אם הם לוקחים חלק בישיבה תורנית מוכרת משנה לשנה, עד למועד בו רשאים להשתחרר מהצבא.
    גברים דרוזים דתיים זכאים לשחרור מהצבא עקב חוסר יכולתם לנהל אורח חיים דתי על פי הלכתם במסגרת הצבאית.
  • פטור מטעמי מצפון – צה"ל מכיר בכך שיש אנשים שמטעמי מצפון אינם מוכנים לשרת בצה"ל, שמטבעו כמסגרת צבאית נוקט באלימות ובלחימה. על המבקשים פטור מסיבה מצפונית להוכיח כי הם אינם מסוגלים בשום אופן לאחוז בנשק ולקבל את סמכות מפקדיהם וכי מצפונם אינו מאפשר להם לקחת איזשהו חלק במערכת הצבאית. פטור זה ניתן בצורה בררנית וקפדנית, ומחייב התייצבות מול וועדת מצפון שמוודאת שהטענה למצפון ופציפיזם מהווה חלק משמעותי מחייו של המלש"ב, ואינה "הצגה" לשם השחרור מהצבא.
  • פטור מטעמים רפואיים – לא כל אדם כשיר מבחינה גופנית או נפשית לשרת בצבא, וצה"ל מכיר בכך. על מנת להוכיח אי כשירות רפואית, על המלש"ב להצטייד כבר בשלבי הצו הראשון בטפסים רפואיים המוכיחים כי הוא בעל מגבלה בריאותית המשפיעה בצורה דרסטית על תפקודו ושעשויה להפוך את השירות הצבאי עבורו לבלתי אפשרי ואף מסוכן. תהליך מתן הפטור הרפואי הוא ארוך וכולל סדרת בדיקות, עמידה בפני וועדה רפואית, בדיקה פרטנית על ידי קצין בריאות נפש (קב"ן) או רופא צבאי, עד שמוחלט אם המלש"ב כשיר לשירות הצבאי או לא. פטור מסוג זה ניתן לקבל גם במהלך השירות הצבאי אם חל שינוי משמעותי במצבו הרפואי של החייל. הפטור יינתן בצורה של מתן פרופיל 21 – אי כשירות לשרת בצה"ל.
  • היריון ונישואין – אישה נשואה אינה חייבת בגיוס, וגם לא אישה הרה או אם לתינוק.
  • אי התאמה למסגרת הצבאית – מלש"ב שבמהלך חייו התקשה להשתלב במסגרות ואינו מראה נכונות ויכולת להשתלב במערך הצבאי בצורה מינימלית, עשוי לקבל פטור בגין אי התאמה למסגרת. כמו כן, חייל שאינו מצליח למלא את חובותיו הצבאיות, מבצע עבירות רבות ומגיע לכדי כליאה, עשוי לקבל פטור בשל "התנהגות רעה וחמורה".
  • מגורים בחו"ל – מלש"ב שנולד בחו"ל ו\או גר כל חייו בחו"ל ו\או מרכז חייו נמצא שם, אינו חייב בגיוס. הדין שונה כאשר המלש"ב הוא בן לשליחים ששוהים בחו"ל על מנת לייצג את ישראל מטעם גופים מסוימים.

חלק מהפטורים ניתנים באופן אוטומטי וחלק מצריכים בקשה מיוחדת. צה"ל אינו מחלק פטורים בקלות, והוא רואה גיוס של כל מלש"ב ומלש"ב כצורך עליון, במיוחד גיוס של גברים. תהליך קבלת הפטור יכול להיות תהליך ארוך, מסורבל ומייגע, למרבה הצער גם לא תמיד יעיל. ניתן להגיש בקשת ערעור על כל אחת מעילות הפטור, אך לאחר שלב מסוים צה"ל רשאי לפסוק כי הזימון לגיוס הוא סופי. לכן, רצוי להתנהל מול הצבא בצורה חכמה מסודרת, להצטייד במסמכים הנדרשים ולהסתייע בגורם משפטי במידה ויש בכך צורך.

 

שחרור מהצבא בעקבות סיום חובת השירות

חייל שסיים את חובת שירותו הצבאית כחוק, ישוחרר מן הצבא ואף יקבל תעודת שחרור והקלות והטבות מן המדינה. הדין הכללי הוא שירות של 24 חודשים עבור נשים ו- 32 חודשים עבור גברים, אך כמובן שיש חריגויות עבור אוכלוסיות מיוחדות שמצריכות זמן שירות קצר יותר, או חיילים הנשארים במערכת הצבאית בעקבות תפקיד מסוים או חתימה על שירות קבע.

זכאות להקלות והטבות

  • אדם שלא שירת בצבא ההגנה לישראל, לא יזכה בהקלות ובהטבות הסוציאליות המוענקות לחייל ששירת בצה"ל באופן מלא או חלקי, גם אם הסיבה לפטור היא מוצדקת לכל הדעות. אם בחר לעשות שירות לאומי-אזרחי, הוא עשוי להיות זכאי להטבות והקלות דומות.
  • חייל ששירת בצה"ל, גם אם לא השלים את שירותו הצבאי, זכאי למענק כספי ולפיקדון. הפיקדון הוא כסף שניתן לחייל המשוחרר למטרות מוגדרות בלבד, והמענק מועבר ישירות לחשבון הבנק של החייל. המענק והפיקדון מחושבים באופן יחסי על ידי משך השירות של החייל.
  • חיילים משוחררים זכאים להקלות סוציאליות ולהטבות כמו פטור ממס הכנסה לתקופה מוגבלת, אבחון וייעוץ תעסוקתי, מימון השלמת ושיפור בגרויות וכו'.

הפוסט שחרור מהצבא הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/feed/ 0
פטור מהצבא מטעמי דתhttps://hativa14.org.il/%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9e%d7%99-%d7%93%d7%aa/ https://hativa14.org.il/%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9e%d7%99-%d7%93%d7%aa/#respond Tue, 14 Jan 2020 18:08:39 +0000 https://hativa14.org.il/?p=32 כידוע, המערכת הצבאית מנסה להתחשב באוכלוסיות השונות והייחודיות שנמצאות בקרבה. ישנה הבנה שהמערכת הצה"לית אינה מתאימה לכל אורח חיים ובמקרים מסוימים גם עשויה להקשות על אנשים שמנהלים אורח חיים דתי שמרני וקפדן ולקיים את אמונותיהם לפי ראות עיניהם. לכן, אוכלוסיות ספציפיות יזכו לפטור מלא משירות צבאי בשל אורח החיים הדתי שהן מנהלות. עם זאת, חשוב […]

הפוסט פטור מהצבא מטעמי דת הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
כידוע, המערכת הצבאית מנסה להתחשב באוכלוסיות השונות והייחודיות שנמצאות בקרבה. ישנה הבנה שהמערכת הצה"לית אינה מתאימה לכל אורח חיים ובמקרים מסוימים גם עשויה להקשות על אנשים שמנהלים אורח חיים דתי שמרני וקפדן ולקיים את אמונותיהם לפי ראות עיניהם. לכן, אוכלוסיות ספציפיות יזכו לפטור מלא משירות צבאי בשל אורח החיים הדתי שהן מנהלות. עם זאת, חשוב לזכור כי צה"ל אינו מחלק פטורים ללא בדיקה מקדימה, וכל בקשה לפטור על רקע אורח חיים דתי מצריכה הוכחות חותכות באשר לקיום אורח חיים זה.

 

נשים דתיות

נשים יהודיות שמנהלות אורח חיים דתי, אינן מחויבות בגיוס, שלא כמו הגברים הדתיים שחייבים בגיוס. כמובן שהן יכולות להתגייס במידה ומעוניינות בכך, ואף ניתן לראות נשים דתיות רבות בדרגות בכירות בצה"ל. הפטור שניתן להן נובע מההבנה שנשים דתיות לרוב מעוניינות בניהול אורח חיים צנוע ומסורתי, שערכיו עשויים להתנגש עם אורח החיים החילוני הנהוג בבסיסים השונים בצה"ל, שבו אין חיוב על שמירת שבת, נהלי כשרות מסוימים והפרדה בין גברים ונשים. נערה שבתהליכי הצו ראשון שלה מבקשת להצהיר על דתה, מתבקשת להגיש תצהיר בפני שופט בבית משפט אזרחי או בפני דיין בבית דין רבני. בשנים האחרונות נתגלה כי נשים רבות מזייפות אורח חיים דתי על מנת לקבל שחרור מהצבא ולכן הצהרות דת נבדקות בצורה מקיפה יותר. חשוב לדעת, שאת אותו הפטור שנערה דתייה מקבלת, ניתן לקבל גם על ידי הצהרה על הווי משפחתי דתי, במקרה והגיוס לצה"ל ייפגע באמונה של המשפחה.

לפי ס' 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986על הנערה המבקשת פטור, לציין בתצהירה כי סיבותיה לבקש פטור משירות הביטחון נובעות מאורח חייה הדתי. כמו כן, עליה להצהיר כי היא שומרת על כשרות הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי וכי אינה נוסעת בשבת. לאחר מכן, עליה להגיש את התצהיר ללשכת הגיוס אליה זומנה. הנערה יכולה להגיש את התצהיר מגיל שש עשרה וחצי לפי התאריך העברי של הולדתה, ולא מאוחר מתשעים ימים לפני מועד גיוסה.

במידה והנערה עונה על התנאים הבסיסיים, היא תזכה לפטור אוטומטי. ישנן חריגויות שיצריכו ריאיון מיוחד. למשל, אם לא למדה במערכת החינוך הדתית. כמו כן, לצה"ל יש סמכות להיעזר ברשתות החברתית של אותה הנערה על מנת להבין אם אכן מדובר בנערה שמקיימת אורח חיים דתי המצדיק פטור מהצבא. אם עלה חשד מהפרופיל שלה ברשתות החברתיות או מכל מקור אחר, רשאי הצבא לזמן את הנערה לריאיון מיוחד, שעשוי להיות מעט פולשני בשאלותיו.

לאחר שהנערה מקבלת פטור, צה"ל אינו מוודא את דתיותה ואת אורחות חייה, אך אם הוא מתוודע לכך שהנערה אינה מנהלת אורח חיים דתי כפי שהצהירה, הוא רשאי לזמן אותה לוועדת דת, לבטל את הפטור שלה ואפילו להפנות אותה לחקירה במשטרה.

כמו כל תהליך בצה"ל, תהליך הצהרת הדת עשוי להיות ארוך ומייגע ולכן מומלץ להיאזר בסובלנות ולהגיש את כל הטפסים הנדרשים בהקדם האפשרי, על מנת לא להגיע למצב של חריגה מלוחות הזמנים ולצורך בסיוע משפטי.

חייל דתי

 

גברים דתיים

גברים יהודים המקיימים אורח חיים דתי, אינם זכאים לפטור מהצבא. כידוע, בשנים האחרונות התחוללה סערה ציבורית הנוגעת לגיוס חרדים, סוגיה שחוזרת ונדונה בבית המשפט העליון. כידוע, במשך שנים רבות היה נהוג הסדר "תורתם אמונתם", שהתיר לבני ישיבות תורניות לקבל פטור במידה וניהלו אורח חיים חרדי הכולל בתוכו למידה ענפה ומרובת שעות, מתוך כבוד למקומם בחברה הישראלית ולמסורת היהודית.

ההסדר כעת אינו מקנה לחרדים פטור. הוא מאפשר להם לדחות את שירותם מדי שנה עד גיל 24. נקבע כי ב- 2023 ייבדק האם ההסדר הנוכחי אכן מגשים את יעדי הגיוס. הנושא מעורר רעש פוליטי גדול ואי ודאות ויחד עם התהפוכות הפוליטיות בשנה האחרונה ולכן ההסדר אינו נתפס כהסדר רשמי, במיוחד עקב הגעתו החוזרת ונשנה לדיונים בכנסת ולבית המשפט.

גברים דרוזים דתיים זכאים לפטור משירות צבאי. מספר הדרוזים הדתיים שאינם מתגייסים הוא נמוך, כיוון שרוב הדרוזים הצעירים בגילאי הגיוס אינם מנהלים אורח חיים דתי, אלא משתלבים בו מאוחר יותר בחייהם. נשים דרוזיות אינן חייבות בגיוס כלל.

הפוסט פטור מהצבא מטעמי דת הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9e%d7%99-%d7%93%d7%aa/feed/ 0
העונש על זיוף גימליםhttps://hativa14.org.il/%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%96%d7%99%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9d/ https://hativa14.org.il/%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%96%d7%99%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9d/#respond Tue, 14 Jan 2020 18:04:10 +0000 https://hativa14.org.il/?p=27 זיוף גימלים היא עבירה חמורה ביותר בצה"ל. לא רק שהיא מפירה את מחויבותו הבסיסית ביותר של החייל להופיע לבסיס ולמלא את תפקידו בצורה מינימלית, היא גם מהווה עבירת זיוף מסמכים צבאיים אם מדובר בזיוף גימלים שניתנו מרופא צבאי, או עבירת זיוף אם מדובר בזיוף מסמכים רפואיים אזרחיים. החומרה בה צה"ל מתייחס לזיוף גימלים משתנה בהתאם למשך התקופה. לרוב, חייל המזייף […]

הפוסט העונש על זיוף גימלים הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
זיוף גימלים היא עבירה חמורה ביותר בצה"ל. לא רק שהיא מפירה את מחויבותו הבסיסית ביותר של החייל להופיע לבסיס ולמלא את תפקידו בצורה מינימלית, היא גם מהווה עבירת זיוף מסמכים צבאיים אם מדובר בזיוף גימלים שניתנו מרופא צבאי, או עבירת זיוף אם מדובר בזיוף מסמכים רפואיים אזרחיים. החומרה בה צה"ל מתייחס לזיוף גימלים משתנה בהתאם למשך התקופה.

לרוב, חייל המזייף גימלים לתקופה שנמשכת פחות משלושים ימים, יישפט ביחידתו על ידי מפקדיו. עם זאת, זיוף גימלים לתקופה מצטברת של יותר משלושים ימים, יכול להיחשב כעבירה פלילית, ומוביל אוטומטית לפתיחת חקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). השלבים הטבעיים הבאים הם רישום פלילי בתיק משטרתי והעמדה למשפט בבית דין צבאי, שמוסמך להעניש בצורה מחמירה.

אם הזיוף היה של טפסים רפואיים צבאיים (כמו גימלים שניתנים במרפאה צבאית או בביקור רופא), החייל עשוי להיות מואשם בזיוף מסמכים צבאיים, על פי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.

"עבירה במסמכים צבאיים

  1. חייל שעשה אחת מאלה:

(1)   ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;

(2)   מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;

(3)   מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);

(4)   העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו, דינו – מאסר שלוש שנים".

עבירה חמורה מכך תהיה זיוף של מסמכים אזרחיים, כמו טפסים רפואיים מבתי חולים או מרפאות, ותהווה פשע זיוף על פי סעיף 418 לחוק העונשים.

 

"זיוף [ח/5]

  1. המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

חשוב לדעת, כי גם קניית גימלים מזויפים עשויה להוות עבירה ואפילו עבירה פלילית במקרים מסוימים.

כאמור, אם החייל נעדר לשלושים ימים ומעלה, המשטרה הצבאית החוקרת רשאית לפתוח בחקירה עם כל מה שנלווה לכך: סנקציות על יציאה מהארץ, מעצר וחקירות. עילה נוספת להעמדה למשפט שהולכת יד ביד עם ההאשמה בזיוף גימלים, היא עבירת ההיעדרות שלא ברשות, שמהווה גם היא עבירה חמורה. במידה והחייל זייף גם טפסים רפואיים אזרחיים, התביעה יכולה להגיע למישור האזרחי ולגרור סנקציות המשתמעות מחוק העונשין ולהוביל לרישום פלילי.
המשטרה הצבאית רשאית לנקוט במעצר עד תום תהליכים אם מתמלאים שלושה תנאים: האחד, החייל נעדר שלושים וחמישה ימים ומעלה משירותו הצבאי. השני, החייל זייף לפחות שלושים גימלים. השלישי, החייל זייף גימלים ויש הוכחה לתמוך בכך.

באם חייל הגיע למשך היעדרות של מעל שלושים ימים, עליו להתכונן לסנקציות המשפטיות והחוקיות שיחולו עליו, ובמיוחד לחקירת מצ"ח שעשויה להיות מבהילה ומאיימת. מומלץ לפנות לסיוע משפטי מידי עורך דין צבאי, המזוהה עם הנהלים הצבאיים ועם טיב החקירה במשטרה הצבאית.

הפוסט העונש על זיוף גימלים הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%96%d7%99%d7%95%d7%a3-%d7%92%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9d/feed/ 0
נפקדות מהצבאhttps://hativa14.org.il/%d7%a0%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/ https://hativa14.org.il/%d7%a0%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/#respond Mon, 13 Jan 2020 09:11:05 +0000 https://hativa14.org.il/?p=23 כידוע, שירות צבאי הוא חובה כמעט לכל צעיר או צעירה בישראל. מדובר במערכת נוקשה מאוד ולא ניתן להיעדר ממנה אלא בגין מצב רפואי מאובחן, יום חופש או אישור מיוחד. עם זאת, עדיין ישנם חיילים שאינם מתייצבים כחוק לשירותם הצבאי הסדיר וצה"ל מכיר בכך כעבירה. חשוב לעמוד על ההבדל בין המונחים "עריק" ו"נפקד" – נפקד הוא […]

הפוסט נפקדות מהצבא הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
כידוע, שירות צבאי הוא חובה כמעט לכל צעיר או צעירה בישראל. מדובר במערכת נוקשה מאוד ולא ניתן להיעדר ממנה אלא בגין מצב רפואי מאובחן, יום חופש או אישור מיוחד. עם זאת, עדיין ישנם חיילים שאינם מתייצבים כחוק לשירותם הצבאי הסדיר וצה"ל מכיר בכך כעבירה. חשוב לעמוד על ההבדל בין המונחים "עריק" ו"נפקד" – נפקד הוא חייל שנעדר מתקופה של עשרים וארבע שעות ועד עשרים ואחד ימים רצופים ועריק הוא חייל שנעדר עשרים ואחד ימים רצופים ומעלה.

הפקודה

על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 "היעדרות משידור סדיר" ופקודת מטכ"ל 31.0521 "היעדרות משירות מילואים", נקבעו ההגדרות לחייל נפקד או למשרת מילואים נפקד. זהו הניסוח:

'נפקד' – כמפורט להלן:

  • חייל שנקרא להתייצב לשירות, ולא התייצב במועד שנקבע.
  • חייל שעזב את יחידתו או את תפקידו ברשות, אך לא חזר בזמן.
  • חייל שלא נמצא במקום שהיה צריך להימצא בו באותו זמן, לרבות חייל שיצא מן הארץ ללא קבלת היתר על-פי פקודות הצבא.
  • חייל שנשלח מיחידתו ליחידה אחרת, ולא התייצב ביחידה החדשה במועד אשר נאמר לו".

התוקף לפקודה זו ניתן מתוקף סעיף 92 וסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

עריקה (תיקון מס' 68) תשע"ו-2016

  1. חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

העדר מן השירות שלא ברשות (תיקון מס' 3)  תשכ"ד-1964

  1. חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

חייל

 

הדין על נפקדות

חשוב לדעת – היעדרות שנמשכת מעל עשרים וארבע שעות תיחשב כתב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית). הכוונה היא שעל כל יום שבו החייל נעדר ממחויבויותיו הצבאיות ללא אישור, יתווסף יום נוסף למשך שירותו הצבאי. כמו גם, היעדרות מעל עשרים וארבע שעות תגרור הורדה במשכורת באופן יחסי התואם את משך ההיעדרות.

במידה ומדובר בנפקדות שאינה עריקה, כלומר היעדרות שנמשכת לא יותר מעשרים ואחד ימים, יעמוד החייל לדין משמעתי. כאשר חייל עומד לדין משמעתי הוא נשפט ביחידה שלו ולרוב נשפט על ידי מפקדיו, בעוד הליך בבית המשפט הצבאי ינוהל על ידי תובע צבאי ושופטים צבאיים. הענישה בהליך משמעתי משתנה בהתאם לאורך ההיעדרות ולדרגת הקצין השופט. לדוגמא, קצין שיפוט זוטר לא יכול לרתק חייל ליותר משבעה ימים, בעוד קצין שיפוט בכיר בדרגת אלוף משנה ומעלה רשאי לרתק חייל לתקופה של עד שלושים וחמישה ימים.

ישנם כמה סוגי עונשים שאפשר להטיל בהליך משמעתי: קנס כספי, הורדה בדרגה לחייל שנמצא בשירות חובה, התראה (אזהרה), נזיפה ונזיפה חמורה, שלילת רישיון נהיגה צבאי, ריתוק לבסיס הצבאי של החייל או מחבוש – מאסר במתקן כליאה צבאי.

תהליך הערעור על דין משמעתי

בדומה לתהליכים משפטיים אחרים, גם על הדין המשמעתי ניתן לערער. עם זאת, חשוב לדעת שניתן לערער על תוצאות הדיון פעם אחת בלבד. הקצין המקבל את בקשת הערר יכול לקבל או לדחות את הערעור, להחמיר את העונש או להקל בו. כמו כן, לכל חייל יש זכות לבקש בקשת המתקה: מפקד בדרגת אלוף יקבל את הפנייה להקלה בעונש, והוא מוסמך להפחית את העונש, לדחות את הפנייה או לבטל את הענישה.
אמנם בתהליך זה החייל אינו מלווה בייצוג משפטי, אך הוא רשאי להתייעץ עם סנגור צבאי או עם עורך דין צבאי מטעמו על מנת לקבל כלים להתנהגות בהליך הדין המשמעתי תוך תקווה לביטול העילה להעמדתו לדין או עונש מקל יותר.

הדין על נפקדות – משרתי מילואים

אם אדם מוגדר כמשרת מילואים פעיל, מוטלת עליו אחריות חוקית להיענות לצווים שמקבל מהצבא. אם אינו מתייצב ביחידתו בהתאם לצו המילואים שקיבל (בכתובתו המעודכנת) הוא יכול להיחשב כנפקד ואחרי תקופה מסוימת – כעריק. ולכן, על משרת מילואים פעיל אחריות לעדכן את הצבא בפרטיו האישיים.

במידה ומשרת המילואים התייצב ורק לאחר מכן חדל מלהגיע – עד 15 ימים רצופים ייחשב כנפקד, בעוד שמשרת מילואים שלא התייצב כלל, ייחשב נפקד עד 20 ימי היעדרות.

 

הדין על עריקות – משרתי מילואים

משרת מילואים מחויב להיענות לצווים שמקבל מהצבא. אם אינו מתייצב ביחידתו בהתאם לצו המילואים שקיבל (בכתובתו המעודכנת) ייחשב כעריק. ולכן, על משרת מילואים פעיל אחריות לעדכן את הצבא בפרטיו האישיים.

במידה ומשרת המילואים התייצב ורק לאחר מכן חדל מלהגיע – רק לאחר 15 ימים רצופים ייחשב כעריק, בעוד שמשרת מילואים שלא התייצב כלל, ייחשב עריק מהיום ה- 20 להיעדרותו.

 

מיותר לומר שצה"ל אינו רואה היעדרות ואי – מילוי תפקיד בעין יפה. נפקדות ממושכת עשויה להוביל לעריקות, שדינה מחמיר עוד יותר. למרות שנפקד אינו מגיע לבית הדין הצבאי ואינו זקוק לייצוג משפטי, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי הבקיא בדיני הצבא על מנת להקל על הענישה. סיבות אישיות יכולות להוות עילה להמתקת העונש ולעיתים גם לביטולו, ולכן מומלץ לחייל נפקד להיעזר בטפסים והוכחות התומכים בהיעדרותו, כמו חוות דעת רפואיות ונפשיות, טפסים המוכיחים מצב כלכלי או משפחתי מורכב וכו'.

 

הפוסט נפקדות מהצבא הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a0%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/feed/ 0
עריקות מהצבאhttps://hativa14.org.il/%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/ https://hativa14.org.il/%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/#respond Mon, 13 Jan 2020 09:06:09 +0000 https://hativa14.org.il/?p=19 החובה הבסיסית ביותר של חייל בשירותו הצבאי היא להתייצב בבסיסו. השירות הצבאי הוא שירות חובה כמעט לכל צעיר או צעירה בישראל ולכן כל היעדרות לא מוצדקת מהצבא, ובמיוחד היעדרות ממושכת היא עבירה. חשוב לעמוד על ההבדל בין המונחים "עריק" ו"נפקד" – נפקד הוא חייל שנעדר מתקופה של עשרים וארבע שעות ועד עשרים ואחד ימים רצופים […]

הפוסט עריקות מהצבא הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
החובה הבסיסית ביותר של חייל בשירותו הצבאי היא להתייצב בבסיסו. השירות הצבאי הוא שירות חובה כמעט לכל צעיר או צעירה בישראל ולכן כל היעדרות לא מוצדקת מהצבא, ובמיוחד היעדרות ממושכת היא עבירה. חשוב לעמוד על ההבדל בין המונחים "עריק" ו"נפקד" – נפקד הוא חייל שנעדר מתקופה של עשרים וארבע שעות ועד עשרים ואחד ימים רצופים ועריק הוא חייל שנעדר עשרים ואחד ימים רצופים ומעלה.

הפקודה

על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 "היעדרות משידור סדיר" ופקודת מטכ"ל 31.0521 "היעדרות משירות מילואים", נקבעו ההגדרות לחייל עריק או למשרת מילואים עריק. זהו הניסוח:

"עריק – חייל שנפקד יותר מ-20 ימים רצופים".

התוקף לפקודה זו ניתן מתוקף סעיף 92 וסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

עריקה (תיקון מס' 68) תשע"ו-2016

  1. חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים.

העדר מן השירות שלא ברשות (תיקון מס' 3)  תשכ"ד-1964

  1. חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.

 

הדין על עריקות – חיילי חובה

חשוב לדעת – היעדרות שנמשכת מעל עשרים וארבע שעות תיחשב כתב"ן שלילי (תקופה בלתי נמנית). הכוונה היא שעל כל יום שבו החייל נעדר ממחויבויותיו הצבאיות ללא אישור, יתווסף יום נוסף למשך שירותו הצבאי. היעדרות מעל עשרים וארבע שעות תגרור גם הורדה במשכורת באופן יחסי התואם את משך ההיעדרות. כמו כן, החל מיום ההיעדרות ה- 60, לחייל אין זכות לקבל טיפול רפואי מצה"ל. הוא יטופל רק אם מדובר במקרה דחוף, אך גם במקרה כזה הדבר יוביל למעצרו כיוון ששירותי הרפואה הצה"ליים כפופים לצבא ונתונים לסמכותם.

במידה ומדובר בעריקה, כלומר בהיעדרות שנמשכת יותר מעשרים ואחד ימים, יעמוד החייל לדין או בבית דין צבאי או בהליך משמעתי בו נשפט ביחידתו. אם מדובר בהיעדרות של פחות מ- 75 ימים, ההליך יהיה משמעתי. אם ההיעדרות נמשכה יותר מ- 75 ימים הדבר ייחשב כעבירה פלילית, ויועבר לשיפוט של הפרקליטות הצבאית. כמו כן, הטיפול בחייל עובר לטיפול המשטרה הצבאית החל מהיום בו נחשב עריק, ומרגע זה והלאה הוא תחת מעקבם: למשטרה הצבאית יש סמכות לעקוב אחרי פרטי האשראי של החייל, להטיל צו איסור יציאה מהארץ ולנסות ללכוד אותו בצורה מפתיעה ומתוחכמת. כמו כן, כל היתקלות של החייל עם שוטר ממשטרת ישראל, תמימה ככל שתהיה, תחייב את השוטר להסגיר את החייל לידי המשטרה הצבאית.

חיילים

 

שיפוט בהליך משמעתי

כאמור, עריקות שנמשכה פחות מ- 75 ימים תגרור הליך משמעתי. בהליך משמעתי החייל נשפט ביחידתו על ידי מפקדיו וקציניו. בהליך משמעתי העריק אינו זכאי לייצוג משפטי אך הוא בהחלט זכאי לייעוץ מסנגור צבאי או מעורך דין צבאי מטעמו. היקף העונש קשור גם לדרגת הקצין השופט ולסמכותו. לדוגמא, קצין שיפוט זוטר לא יכול לרתק חייל ליותר משבעה ימים, בעוד קצין שיפוט בכיר בדרגת אלוף משנה ומעלה רשאי לרתק חייל לתקופה של עד שלושים וחמישה ימים. ישנם כמה סוגי עונשים שאפשר להטיל בהליך משמעתי: קנס כספי, הורדה בדרגה לחייל שנמצא בשירות חובה, התראה (אזהרה), נזיפה ונזיפה חמורה, שלילת רישיון נהיגה צבאי, ריתוק לבסיס הצבאי של החייל או מחבוש – מאסר במתקן כליאה צבאי.

ערעור על ההליך המשמעתי: בדומה לתהליכים משפטיים אחרים, גם על הדין המשמעתי ניתן לערער. עם זאת, חשוב לדעת שניתן לערער על תוצאות הדיון פעם אחת בלבד. הקצין המקבל את בקשת הערר יכול לקבל או לדחות את הערעור, להחמיר את העונש או להקל בו. כמו כן, לכל חייל יש זכות לבקש בקשת המתקה: מפקד בדרגת אלוף יקבל את הפנייה להקלה בעונש, והוא מוסמך להפחית את העונש, לדחות את הפנייה או לבטל את הענישה.
אמנם בתהליך זה החייל אינו מלווה בייצוג משפטי, אך הוא רשאי להתייעץ עם סנגור צבאי או עם עורך דין צבאי מטעמו על מנת לקבל כלים להתנהגות בהליך הדין המשמעתי תוך תקווה לביטול העילה להעמדתו לדין או עונש מקל יותר.

 

שיפוט בבית דין צבאי

בבית דין צבאי הליך השיפוט מתנהל אחרת. קודם כל, החייל זכאי לייצוג משפטי. הוא יכול לקבל סנגור צבאי כחלק מזכויותיו, והוא יכול להביא עורך דין צבאי מטעמו. עורך דין אזרחי צריך להיות בעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים. השופטים הצבאיים הם בעלי סמכות ענישה רחבה ויכולים להטיל עונשים חמורים כמו כליאה ממושכת ורישום פלילי במשטרה.

ערעור על גזר הדין: ניתן לערער על פסק הדין בתוך 15 ימים מיום מתן גזר הדין. הערעור יתבצע לבית הדין הצבאי לערעורים, ואם ברצון החייל לערער פעם שנייה – הערעור יתבצע לבית המשפט העליון ויהיה מותנה באישור.

 

הדין על עריקות – משרתי מילואים

משרת מילואים מחויב להיענות לצווים שמקבל מהצבא. אם אינו מתייצב ביחידתו בהתאם לצו המילואים שקיבל (בכתובתו המעודכנת) ייחשב כעריק. ולכן, על משרת מילואים פעיל אחריות לעדכן את הצבא בפרטיו האישיים.

במידה ומשרת המילואים התייצב ורק לאחר מכן חדל מלהגיע – רק לאחר 15 ימים רצופים ייחשב כעריק, בעוד שמשרת מילואים שלא התייצב כלל, ייחשב עריק מהיום ה- 20 להיעדרותו.

אם משרת המילואים נעדר לתקופה של פחות משנה, הוא יישפט בהליך משמעתי ביחידתו בעוד שהיעדרות העולה על שנה דינה שיפוט בבית דין צבאי.

עריקות היא עבירה שנתפסת בחומרה במערכת הצבאית ולכן מומלץ להימנע ממנה. במידה וחייל או חיילת מוצאים את עצמם עורקים מצה"ל, עליהם לגייס את כל ההצדקות האפשריות על מנת שיוכלו להתגונן מפני ענישה מחמירה. סיבות כלכליות, נפשיות, פיזיות, משפחתיות ועוד יכולות להמתיק את העונש או אפילו לבטל אותו. מקרים מסוימים נבחנים לגופם ומומלץ להיעזר בייעוץ משפטי על מנת להיוודע לזכויות המגיעות לנו במסגרת הצבאית, ולנסות לשנות את רוע הגזירה.

הפוסט עריקות מהצבא הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90/feed/ 0
עורך דין צבאיhttps://hativa14.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/ https://hativa14.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/#respond Mon, 13 Jan 2020 08:59:26 +0000 https://hativa14.org.il/?p=14 צבא ההגנה לישראל הוא זרוע מדינית, וכמו כל מערכת אחרת בישראל, גם התקשורת עם צה"ל עלולה להיות מורכבת. עם צה"ל עלולות לעלות סוגיות ייחודיות הנוגעות לתהליך הרגיש של גיוס, שירות צבאי ושחרור מהצבא. בהיותו מערך גדול עם ענפים רבים וסמכויות רבות, בעיות של חיילים, אנשי קבע, אנשי מילואים או מועמדים לשירות הביטחון עלולות ליפול בין […]

הפוסט עורך דין צבאי הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
צבא ההגנה לישראל הוא זרוע מדינית, וכמו כל מערכת אחרת בישראל, גם התקשורת עם צה"ל עלולה להיות מורכבת. עם צה"ל עלולות לעלות סוגיות ייחודיות הנוגעות לתהליך הרגיש של גיוס, שירות צבאי ושחרור מהצבא. בהיותו מערך גדול עם ענפים רבים וסמכויות רבות, בעיות של חיילים, אנשי קבע, אנשי מילואים או מועמדים לשירות הביטחון עלולות ליפול בין הכיסאות. ישראל היא מדינה דמוקרטית בה יש לנו זכות להסתייע בייצוג משפטי הולם מול מערכים שונים – פרטיים, ציבוריים וגם צבאיים. הסתייעות בעורך דין הבקיא בדיני הצבא המפותלים והזרים לנו יכולה לקדם את רצוננו מול המערכת הצבאית בצורה מועילה יותר.

 

 

מערכת המשפט הצה"לית

לצה"ל יש מערכת משפטית משלו. במידה וחייל או חיילת מוצאים את עצמם עומדים לדין בגין עבירה שביצעו, הם ייאלצו להתייצב בבית משפט צבאי. המערך המשפטי של צה"ל הוא שונה מהמערך המשפטי האזרחי והוא בעל חוקים וכללים משלו. במערכת המשפט הצבאית ישנם שופטים צבאיים, מתקני כליאה צבאיים וחוקים שונים. עבירות מסוימות, שבמערכת המשפט האזרחית היו מבטלים בהינף יד, יכולות להיחשב במערכת הצבאית כחמורות ביותר ואף לגרור ענישה וכליאה. בבית הדין הצבאי ניתן להעמיד לדין חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. זכותם, במידה וירצו בכך, לקבל סיוע משפטי מסנגור צבאי העובד בשירות צבאי. אפשרות נוספת היא לשכור עורך דין אזרחי שמתמחה בדיני הצבא לצורך ההגנה המשפטית.

ספר חוקים

 

היעזרות בעורך דין צבאי

חייל רשאי להסתייע בעורך דין צבאי מטעמו בעת העמדתו למשפט, אך לא רק: גם אם הוא נחקר על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) או על ידי משטרת ישראל, הוא יכול, ואף מומלץ שיעשה זאת, להסתייע בסיוע משפטי. כאמור, מערכת המשפט הצבאית היא שונה ממערכת המשפט האזרחית ולכן היא מצריכה בקיאות בחוקיה ובנהליה.
היעזרות בעורך דין צבאי אינה רלוונטית רק לחיילים העומדים לדין – גם מועמד או מועמדת לשירות הביטחון (מלש"ב) יכולים להיעזר בעורך דין צבאי כאשר הם מתמודדים עם סוגיות הקשורות לגיוסם הקרב. מועמד לשירות הביטחון שמעוניין לשנות את הפרופיל הרפואי שלו, לדוג', יוכל להסתייע בעורך דין צבאי במידה ויש עילה לשינוי. גם ערעור על החלטות בנוגע מתן פטורים שונים ותפקידים שונים יכול להיות יעיל יותר ומדויק יותר כאשר יש עורך דין הבקיא בדין הצבאי לצידך.

חשוב לדעת שלצה"ל יש סמכויות נרחבות, שנמשכות גם לאחר שחרורו של החייל או איש הקבע. החוק קובע כי עד 180 יום מיום השחרור צה"ל רשאי לדרוש העמדה לדין. במקרים מסוימים המפורטים בחוק, צה"ל יכול להעמיד חייל משוחרר לדין בבית משפט צבאי גם לאחר שנה שלמה. החוק זהה גם לגבי חקירת מצ"ח.
גם כאשר העבירה נעשתה שלא בכותלי הבסיס הצבאי וגם לא בזמן מילוי התפקיד הצבאי, צה"ל רשאי להעמיד את החייל לדין. שימוש בסמים, לדוגמא, כאשר החייל לא ממלא את תפקידו באותה העת, נמצא בסביבה אזרחית ואף אינו על מדים, עדיין ייחשב כעבירה ואף כעבירה חמורה שענישתה מחמירה במיוחד, כמו כליאה, הגבלות קשות במסגרת התפקיד ואפילו שחרור מהצבא על התנהגות רעה וחמורה.

כאשר החייל עומד לדין משמעתי בגין עבירת משמעת הוא לרוב נשפט ביחידתו על ידי מפקדיו, ואינו זכאי לייצוג משפטי. עם זאת, הוא רשאי להביא חוות דעת משפטית מעורך דין מטעמו על מנת שתשמש כהגנה מצידו.

חשוב לדעת, על מנת שעורך דין צבאי ייצג חייל בבית דין צבאי, עליו להיות בעל אישור הופעה בבית דין זה.

 

דוגמא מהפסיקה

במשפט צבאי שנערך בבית הדין הצבאי ביפו ב-2007, קיבל חייל עונש מקל במיוחד על עבירה חמורה. החייל נתפס בזיוף עשרות גימלים (ימי מחלה). הוא זייף את חוות דעת הרופאים ואת המסמכים הרפואיים. זוהי עבירה חמורה שמשמעותה היעדרות של כמעט מאה ימים מהצבא והתחמקות ממילוי התפקיד הצבאי בצורה המינימלית ביותר. חלק מהשופטים סברו כי החייל ראוי ל- 75 ימים בכלא, אך בזכות עורך הדין הצבאי שהחייל שכר לשירותו, החייל קיבל קנס כספי שולי ביחס לעונש המחמיר שיכל לקבל. עורך הדין הציג מסמכים פסיכולוגיים שהעידו על הקושי ההסתגלותי של החייל להשתלב במערך הצבאי, ולכן על אף שחטא לעבירה חמורה, קיבל עונש מקל.

 

לסיכום, הדין הצבאי אינו ידוע לרובנו ופעמים רבות התמודדות מול המערך הצבאי יכולה להיות ארוכה, מייגעת ומתסכלת, ולמרבה הצער – גם לא תמיד יעילה. הסתייעות בעורך דין צבאי שהאינטרס היחיד שלו הוא למלא את מבוקשכם, יכולה להקל מאוד על התהליך מול הצבא בזכות בקיאותו במערכת המשפט הצבאית. כך התהליך הקשה והמפרך יכול להיות נעים יותר ופשוט יותר, והכי חשוב – יעיל יותר.

הפוסט עורך דין צבאי הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/feed/ 0
פטור רפואי ממילואיםhttps://hativa14.org.il/%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/ https://hativa14.org.il/%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/#respond Sun, 12 Jan 2020 18:09:15 +0000 https://hativa14.org.il/?p=36 על פי "חוק שירות המילואים", כל חייל משוחרר שנמצא כשיר לשירות מילואים ולא קיבל ממנו פטור, מחויב בשירות המילואים. רבים מתפקידי המילואים הם תפקידים הכוללים מאמץ פיזי גדול כמו תפקידי לחימה או במערך תומך הלחימה. נפוץ הדבר שמשרת מילואים פעיל אינו באותו מצב בריאותי שהיה בו כשהיה חייל, ולכן הוא זקוק להתאמות אישיות, ובמקרים מסוימים […]

הפוסט פטור רפואי ממילואים הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
על פי "חוק שירות המילואים", כל חייל משוחרר שנמצא כשיר לשירות מילואים ולא קיבל ממנו פטור, מחויב בשירות המילואים. רבים מתפקידי המילואים הם תפקידים הכוללים מאמץ פיזי גדול כמו תפקידי לחימה או במערך תומך הלחימה. נפוץ הדבר שמשרת מילואים פעיל אינו באותו מצב בריאותי שהיה בו כשהיה חייל, ולכן הוא זקוק להתאמות אישיות, ובמקרים מסוימים גם לפטור מלא מחובת השירות במילואים.

חשוב לדעת שגם אם יש לחייל ביטחון מלא בכך שיקבל פטור רפואי, הוא אינו רשאי להיעדר משירות המילואים עד מתן פטור סופי. צה"ל ככל הנראה יתייחס לכך כנפקדות ועריקות ומכאן הדרך להעמדה למשפט צבאי היא קצרה מאוד. על משרת המילואים להישאר בקשר עם קצין הקישור ומפקדו הישיר על מנת להימנע מאי נעימויות כאלו.

ניתן לקבל פטור רפואי משירות מילואים גם על רקע בעיות גופניות וגם על רקע בעיות נפשיות. תהליך בקשת השחרור עלול לארוך זמן מה, ולכן רצוי להשיג בהקדם חוות דעת מנומקת מרופא או מפסיכולוג\ פסיכיאטר.

חייל קרבי

 

תהליך בקשת השחרור

ß באמצעות אתר מילואים (www.Miluim.aka.idf.il) ניתן להגיש בקשה, שתוגש לוועדה רפואית או לקצין בריאות נפש (קב"ן) בהתאם לבעיות הבריאותיות שפירט משרת המילואים. יש לצרף לטופס מסמכים רפואיים המוכיחים את המצב הרפואי שהחייל טוען לו ומידע רפואי על הבעיה הרפואית שניתן ע"י רופאו של החייל.

ß הבקשה עוברת לגורם ממיין, בעל הכשרה רפואית. הוא יכול לפסוק כי אין הפרופיל הרפואי תואם את מצבו של החייל ואין לשנותו, הוא יכול לדרוש טפסים רפואיים נוספים והוא יכול לקבל את הבקשה ולהפנות את החייל לוועדה רפואית.

ß באם יוחלט כי מצבו הגופני או הנפשי של החייל אולי מצדיק שחרור ומצריך בדיקה מעמיקה יותר, החייל יקבל זימון לוועדה רפואית או לקצין בריאות נפש.

ß במעמד הוועדה או בדיקת הקב"ן, יכריע הגורם הרפואי על עתידו הצבאי של משרת המילואים. ייתכן שהפרופיל הרפואי יישאר אותו דבר, ייתכן שהפרופיל יירד ובכך החייל יזכה להקלות וייתכן שהחייל יזכה לפטור מלא מחובת המילואים.

ß אם החייל מגיע ליום המילואים ודורש הקלות רפואיות או שחרור מחובת המילואים באותו היום, הוא יופנה בהקדם לרופא צבאי לבדיקה והכרעה בנושא.

במידה ובקשתו של משרת המילואים אינה מתקבלת, הוא רשאי לערער. הערעור יפנה אותו לוועדה רפואית שמהווה ערכאה גבוהה יותר. במקרה זה, ניתן (ומומלץ) להסתייע בעורך דין צבאי. מדובר בדמות המכירה את הדינים המפותלים של החוקים הצבאיים ובעלת אינטרס להגשים את צרכי הלקוח. אמנם עורך הדין אינו מורשה להתייצב בוועדה הרפואית, אך הוא עשוי לספק ייעוץ משפטי שיקל וישפר את תהליך הבקשה לפטור. צה"ל אינו ידוע בהתנהגות קטנונית מול משרתי מילואים המבקשים פטור מסיבות רפואיות, אך עדיין רצוי להתייחס לתהליך בקשת הפטור ברצינות והתמדה, להתייעץ עם גורמים רלוונטיים ולהביא אסמכתאות המצדיקות שחרור.

 

הפוסט פטור רפואי ממילואים הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/feed/ 0
הפרופיל הצבאיhttps://hativa14.org.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/ https://hativa14.org.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/#respond Wed, 01 Jan 2020 15:04:40 +0000 https://hativa14.org.il/?p=6 בצו הראשון, כל מועמד או מועמדת לשירות הביטחון (המלש"ב) מקבלים פרופיל צבאי. הפרופיל הוא נתון מספרי שנע בין 21 ל- 97,  ומטרתו להגדיר את מוכנותו הרפואית של המלש"ב לקראת השירות הצבאי. קביעת הפרופיל מסתמכת גם על נתונים פיזיים וגם על נתונים נפשיים, ולכן הליכי הצו הראשון כוללים ביקור אצל רופא, בדיקת נתונים פיזיים בסיסיים, וועדה […]

הפוסט הפרופיל הצבאי הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
בצו הראשון, כל מועמד או מועמדת לשירות הביטחון (המלש"ב) מקבלים פרופיל צבאי. הפרופיל הוא נתון מספרי שנע בין 21 ל- 97,  ומטרתו להגדיר את מוכנותו הרפואית של המלש"ב לקראת השירות הצבאי. קביעת הפרופיל מסתמכת גם על נתונים פיזיים וגם על נתונים נפשיים, ולכן הליכי הצו הראשון כוללים ביקור אצל רופא, בדיקת נתונים פיזיים בסיסיים, וועדה רפואית ולעיתים גם ביקור אצל קצין בריאות נפש (קב"ן). פרופילים מסוימים יכולים להקנות הקלות, דחיית שירות ואפילו פטור משירות צבאי מלא, אך ברבים מהמקרים הם ניתנים לערעור ולבחינה מחדש.

מדרג הפרופילים

כאמור, הפרופילים נעים מציון 21 עד לציון 97. לבחירה במספרים האלו ספציפית – כמייצגים מצב רפואי – אין סיבה מסוימת.

  • פרופיל 97 – אין בעיות בריאותיות. בעל פרופיל זה רשאי לשרת בכל יחידות השדה ובכל תפקידי הלחימה. במידה ובעל פרופיל זה בעל לקות רפואית קלה מאוד, הוא עתיד לקבל סעיף ליקוי שמטרתו לסנן תפקידים שאינם תואמים את לקותו הרפואית של המלש"ב. לדוגמא, במקרים מסוימים עיוורון צבעים יכול להיחשב כסעיף ליקוי.
  • פרופיל 82 – מגבלה בריאותית קלה. עדיין ניתן לשרת בתפקידי לחימה מסוימים.
  • פרופיל 72 – מגבלה בריאותית בינונית. עדיין ניתן לשרת בתפקידי לחימה מסוימים.
  • פרופיל 64 – מלש"ב בעל פרופיל זה אינו כשיר לשירות כלוחם, אך הוא יכול להשתלב במערך תומכי הלחימה.
  • פרופיל 45 – מלש"ב בעל פרופיל זה אינו כשיר לשירות בתפקידי אחזקה או לחימה.
  • פרופיל 25 – פרופיל מתנדבים. זהו פרופיל למתנדבים שהתגייסו לצה"ל לאחר שקיבלו פטור, בין אם הוא נפשי או רפואי.
  • פרופיל 24 – אי כשירות לשירות צבאי באופן זמני.
  • פרופיל 21 פטור מצה"ל על רקע רפואי – אי כשירות מוחלטת לשירות צבאי.

חיילים

 

תהליך מתן הפרופיל

במהלך הצו הראשון יש כמה תחנות בקומת מדור הרפואה. לרוב המלש"ב יידרש להביא טפסים רפואיים ותוצאות בדיקה, כמו בדיקות שתן או דם. במידה והמלש"ב נמצא בטיפול פסיכיאטרי, הוא יידרש להביא מסמכים רלוונטיים, כמו דיווח על תרופות פסיכיאטריות ומכתב חתום מהפסיכיאטר. לעיתים גם טיפול פסיכולוגי יוביל להליכים דומים, כמו ביקור אצל קצין בריאות נפש. אלו התחנות:

  • טרם ההגעה לצו הראשון, המלש"ב יתבקש למלא שאלון רפואי יחד עם רופא המשפחה שלו. זהו שאלון שיש לענות עליו בכובד ראש ולא להסתיר בו מידע.
  • בדיקות פיזיות וגופניות – בתחנה זו המלש"ב יעבור בדיקות מדדים (דופק, לחץ דם וכו') וגם בדיקות פיזיות (משקל וגובה).
  • וועדה רפואית – רופא צבאי יעביר את המלש"ב בדיקה גופנית מלאה. לפי שיקול דעתו של הרופא, ניתן להפנות את המלש"ב לבדיקות נוספות או לקצין בריאות נפש.
  • עד לקבלת כל הטפסים הנדרשים וביצוע כל הבדיקות על ידי הגורמים הרלוונטיים, הפרופיל של המלש"ב לא ייקבע.
  • חשוב לדעת: פרופיל יכול להשתנות גם במהלך השירות הצבאי.

 

ערעור על פרופיל צבאי

על פי אתר האינטרנט של יחידת מיטב: "מתגייסים", יש שלוש סיבות בגינן המלש"ב יכול לערער על הפרופיל האישי שניתן לו:

  • המלש"ב חש כי הפרופיל שנקבע לו אינו תואם את מצבו הבריאותו וכשירותו הפיזית.
  • המלש"ב קיבל פרופיל שפוטר אותו מגיוס או מתפקידי לחימה אך הוא מאמין שהוא כן כשיר.
  • מצבו הרפואי של המלש"ב השתנה, ולכן הוא מחויב לעדכן את הגורמים הרלוונטיים.

על מנת לערער על פרופיל צבאי, יש להגיש בקשה עד חודש מיום קבלתו. על הבקשה לכלול הסבר לערעור על הפרופיל, טפסים ובדיקות רלוונטיות ולרוב גם מכתב חתום על ידי רופא. חשוב לזכור שלצה"ל יש חובה לשקף את המוכנות הפיזית והנפשית של המועמד לשירות הביטחון על מנת להתאים לו תפקיד באופן הטוב ביותר, אך הוא זכאי לשיקוליו האישיים מתוך היכרותו עם המערכת הצבאית, ולקביעת הפרופיל כפי שהוא רואה לנכון. ניתן להיעזר בעורך דין צבאי מומחה על מנת לבצע את התהליך ביעילות ולקבל סיוע. בעבר היו מקרים שמלש"בים לא הצליחו לערער על הפרופיל שלהם ובאמצעות פנייה משפטית הם השיגו את מבוקשם.

הפוסט הפרופיל הצבאי הופיע לראשונה ב-חטיבה 14: דיני צבא.

]]>
https://hativa14.org.il/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%99/feed/ 0