תביעות נגד משרד הבטחון

תוכן עניינים

משרד הבטחון הוא הגוף האמון על שמירת בטחון אזרחי ישראל באמצעות פעולותיו בהיבט המדיני, הצבאי והאזרחי. המשרד, יחד עם התעשייה הבטחונית (תע"א, רפא"ל), מהווים את המערכת הבטחונית אזרחית. בראש המשרד עומד המנהל הכללי של משרד הבטחון, הכפוף לשר הבטחון.

מתוקף העובדה שהמשרד חולש על תחומים רבים ושגופים רבים כפופים לו, הוא גם בעל הסמכות אליו ניתן לפנות במקרה של גרימת נזק כתוצאה משירות במערכת הבטחון.

 

נזק כתוצאה משירות במערכת הבטחון

אנשי שירות הבטחון, אשר נפצעו או חלו במהלך שירותם, ובלבד שהפציעה או המחלה נגרמה כתוצאה ממילוי תפקידם, יכולים לתבוע פיצוי מאגף שיקום נכים במשרד הבטחון. ניתן יהיה לתבוע גם בגין מחלה שהוחמרה במהלך השירות, אף שלא נגרמה בעקבותיו, ככל שניתן יהיה להוכיח שתנאי שירות ירודים או טיפול רשלני של גורמי המערכת הוא המקור להחמרה.

הנזקים השכיחים בתביעות מסוג זה הם פציעות גב, פציעות ברכיים, שברי מאמץ והתדרדרות בשמיעה. כמו כן, בשל אופי השירות והמציאות הבטחונית, לא אחת נחשפים חיילים וגורמי בטחון נוספים לאירועים קשים אשר יכולים להותיר בהם נזק נפשי ופוסט טראומה. כל הפגיעות המתוארות לעיל הן ברות פיצוי מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

על פי החוק, רשאי להגיש תביעה חייל משוחרר משירות סדיר, חייל בשירות קבע וכל אדם אחר המשרת במערכת הבטחון: שוטרים, מג"ב, עובדי שב"כ, עובדי מוסד, עובדי משרד הבטחון וכיו"ב.

ככלל, התביעות יכולות להתברר בשני אפיקים: המסלול הירוק והמסלול הרגיל.

 

המסלול הירוק

מיועד לבירור תביעות שנוגעות לנזק תחום בזמן, כלומר אירוע נקודתי שאירע ואין מחלוקת כי הוא הגורם לנזק.

 

המסלול הרגיל

מסלול בירור תביעות ארוך ומסורבל יותר. התביעות המוגשות במסלול זה נוגעות ל נזק שקשה יותר להוכיח את מקורו ואת הקשר הסיבתי שלו לשירות במערכת הבטחון.

 

הליך התביעה מול משרד הבטחון

כמו בכל תביעה נזיקית, יש לבסס את הקשר הסיבתי בין הפעולה שביצע הניזוק במהלך שירותו, ובין הנזק שנגרם בפועל. לשם כך, הנפגע יידרש לספק מסמכים רפואיים, דו"חות ותצהירים שבכוחם לאמת את עובדות המקרה ולהוכיח שאכן הפציעה או המחלה נובעות משירותו של הנפגע במערכת הבטחון.

בשלב הראשון, הנפגע מגיש את טופס התביעה לקצין התגמולים של משרד הבטחון. טופס התביעה יפרט את אשר המסכת העובדתית שהובילה לפציעה או למחלה. לצורך חיזוק התביעה יש לצרף לטופס התביעה דו"ח פציעה מהאירוע, ככל שישנו, ותצהיר מפי הנפגע. התצהיר הוא בעל חשיבות עליונה בביסוס התביעה, ועל כן עליו להיות מפורט ככל האפשר ולהיות מגובה בעדויות נוספות ובחוות דעת מקצועיות.

לאחר הגשת כל המסמכים הרלוונטיים, יבחן קצין התגמולים את התביעה לגופה על סמך הממצאים שבפניו. לאחר מכן יפנה הקצין את הנפגע למומחה מטעם משרד הבטחון, לצורך גיבוש חוות דעת רפואית.

ככל שחוות הדעת הרפואית ביססה קשר סיבתי בין הנזק לשירות, יכול קצין התגמולים לקבל את התביעה ולהפנות את הנפגע לועדה לקביעת אחוזי נכות. אם יחליט לדחות את התביעה, הנפגע רשאי לערער על החלטתו לבית משפט השלום תוך פרק זמן של 30 ימים.

 

החמרה במצב הרפואי

ניזוק שמשרד הבטחון הכיר בפציעתו או במחלתו שנגרמו עקב השירות, רשאי להגיש תביעה להגדלת הפיצויים, ובלבד שעברו 6 חודשים לפחות מהיום בו הכירו בפגיעתו. התובע יופיע בפני ועדה רפואית שתכריע האם אכן חלה החמרה במצבו אשר בגינה הוא זכאי להגדלת תשלומי הפיצויים ממשרד הבטחון. הועדה תכריע בעניינו של הנפגע לאחר סקירת ההסטוריה הרפואית שלו וכן לאחר שבחנה חוות דעת רפואיות עדכניות שיספק לה הנפגע. אם הועדה התרשמה כי חוות הדעת העדכניות אכן מוכיחות כי אירעה החמרה במצבו של הנפגע, וכן כי ניתן להצביע על קשר בין ההחמרה לפציעה המקורית, היא תקבל את התביעה.

חשוב לדעת כי בהגשת תביעת להחמרת מצב קיים סיכון לא מבוטל להרעת המצב עבור הנפגע. אמנם הועדה מתכנסת לצורך דיון בתביעה להחמרת מצב, אך היא יכולה להחליט לפתוח מחדש לדיון את כל הנכויות האחרות שהוכרו לו. המשמעות היא, שהתובע מסתכן שהועדה תשלול ממנו אחוזי נכות שכבר קיבל, אם מצאה שהוא אינו זכאי להם עוד, מלבד הסיכון שבאי קבלת התביעה הנוכחית.

על החלטות הוועדה הרפואית ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה, ועל זו האחרונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

 

סיכום

פציעה או מחלה שנגרמה למי ששירת במערכת הבטחון בעקבות השירות שלו, היא ברת פיצוי. הליך הגשת התביעה למשרד הבטחון הוא מסורבל וארוך, ואף כרוך בסיכונים מסוימים שחשוב להכיר בטרם הגשת התביעה:

  • הגשת תביעה להחמרת מצב חושפת את התובע לבחינה מחודשת של הנכויות שכבר נקבעו לו. אי לכך, יש לקחת בחשבון את הסיכון לשלילת הפיצויים הקיימים.
  • בהתאם לחוק הנכים, לא ניתן לקבל כפל פיצוי בשל אותו נזק. המשמעות היא שבבחירת מסלול התביעה מול משרד הבטחון, הנפגע מוותר על האפשרות לקבלת פיצוי מביטוח לאומי או מגוף אחר שניתן לתבוע באותו מקרה.
  • תביעות על נזק שהתרחש במהלך השירות יש התיישנות קצרה יחסית – 3 שנים מיום השחרור.

אם כן, תהליך הגשת התביעה למשרד הבטחון הוא מורכב, ומצריך הבנה והיכרות עם המערכת. מומלץ להיוועץ עם משרד עורך דין גרינברג מומחה בתחום, בעל ידע נרחב ונסיון בהגשת תביעות מסוג זה. ליווי של גורם משפטי מקצועי ומהימן יוכל לסייע לכם בהבנת מערך הסיכונים והסיכויים ובהתנהלות מושכלת בתהליך.

הגשת תביעה

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
ספרים
פרופיל נפשי

מהו בכלל פרופיל? איך הוא נמדד? האם הוא נפשי

כתבות נוספות שאולי תאהבו