שחרור מצה"ל לתושבי חו"ל

תוכן עניינים

כללי

לפי החוק במדינת ישראל, כל אזרח שמגיע לגיל 18 מחויב להתגייס לצבא ההגנה לישראל. הדבר תקף גם כלפי אזרחים ישראלים שלא גדלו בארץ. זה עשוי להיות מפתיע ונוגד את ההיגיון, אך כל אזרח ישראלי שגר בחו"ל צריך להסדיר את מעמדו כבר בגיל 16 במידה והוא לא מתכנן לשרת בצבא. לפי החוק, כל אזרח ישראלי שמגיע לגיל זה מחויב להתייצב למיונים וצווים למיניהם לקראת השירות הצבאי. לכן, חשוב להסדיר את המעמד כבר בשנה שבין גיל 16 ל-17 ולפני קבלת הצו הראשון. אם המיועד לשירות בטחוני שמתגורר בחו"ל לא יעשה זאת, הוא עלול להיחשב כמשתמט ולהיעצר על ידי המשטרה הצבאית בעת ביקור או שהייה בארץ בזמן שעבר את גיל 18.

 

עד איזה גיל קיימת החובה?

עבור בנים חובת הגיוס היא עד גיל 29, בעוד שאצל הבנות החובה היא עד גיל 26. המשמעות היא שעד אותו גיל, האזרח שיגיע לארץ עלול להיחשב כמשתמט מצה"ל בהנחה ולא סידר את ענייניו מול הרשויות כנדרש.

 

עד מתי צריך להסדיר את המעמד?

כאמור, ניתן ומומלץ להסדיר את המעמד כבר בגיל 17, מול הנציגות הדיפלומטית במקום המגורים. מומלץ לטפל בהסדרת המעמד עוד לפני גיל 17 וקבלת הצו הראשון. לאחר קבלת הצו, ההליך הופך למעט מורכב יותר ולכן מומלץ להקדים את העניין.

אחת מן האפשרויות שעומדות בפני תושבי חו"ל היא דחייה של השירות הצבאי באמצעות הגשת טופס מתאים. אולם אם אין כוונה לשרת בצה"ל כלל וכלל יש לפנות למסלול שחרור מצה"ל לתושבי חו"ל.

 

מה הקריטריונים לשחרור מצה"ל עבור תושב חו"ל?

לתושב חו"ל קיימת אפשרות של שחרור מלא משירות בטחון. על מנת לקבל את השחרור מצה"ל יש לעמוד באחת משלוש הקטגוריות שנקבעו בחוק:

 

יליד חו"ל

מקרה שבו אזרח ישראלי שנולד בחו"ל כאשר אחד מהוריו מחזיק באזרחות ישראלית. בעת שימוש בסעיף זה, יש להוכיח כי מקום מגוריו של המלש"ב מיום לידתו ועד גיל 16 היו במדינה זרה.

 

בן מהגרים

אזרח ישראלי שעזב את ישראל לפני גיל 16 עם הוריו לטובת מגורים במדינה זרה. סעיף זה יהא רלוונטי רק בתנאי שעד גיל 18 המלש"ב עדיין התגורר בחו"ל ולא חזר לארץ קודם לכן.

 

בן שליחים

אזרח ישראלי שמתגורר בחו"ל עם הוריו, שלפחות אחד מהם מייצג גוף ישראלי רשמי. יש לציין שסעיף זה מזכה רק בדחיית שירות, אך לא שחרור מלא מצה"ל.

ההסדרה של המעמד תתבצע על ידי הגשת טפסים מתאימים והוכחה לקונסוליה הישראלית שהאזרח הישראלי אשר מועמד לשירות בטחוני עומד בקריטריונים של כל אחד מהסעיפים המצוינים לעיל.

 

האם לאחר השחרור עדיין ניתן לבקר בישראל?

אם המועמד לשירות בטחוני משתייך לאחת מהקטגוריות המצוינות לעיל והוא מעוניין להגיע לביקור בישראל הוא יכול לעשות זאת לתקופה של לא יותר מ-120 יום בשנה. כמו כן, הוא יכול לשהות בישראל לתקופה של שנה לכל היותר ובאופן חד פעמי ("שנת שהייה"). ביקור או שהות ארוכים מאלו, יוביל לביטול המעמד המיוחד ולזימון מחדש לשירות בטחון, זאת מכיוון שמעמדו כתושב חו"ל מתערער והלכה למעשה הוא מעביר את עיקר חייו לישראל ולכן צריך להשתתף בחובת הגיוס לצה"ל.

 

האם הפטור מתקבל באופן אוטומטי?

התשובה שונה לבנים ובנות. לרוב, בנים יצטרכו להוכיח לקונסוליה הישראלית ולצה"ל שהם אכן עומדים בכל אותם קריטריונים. לעומת זאת, הבנות מקבלות את הפטור באופן אוטומטי.

 

האם התהליך מורכב?

התהליך כולו לא מורכב יתר על המידה. הוא כולל בעיקר בירוקרטיה והגשת טפסים רלוונטיים לקונסוליה הישראלית שקרובה למקום המגורים בחו"ל. למעשה, כל אזרח ישראלי שמתגורר בחו"ל, עונה על הקריטריונים וממלא את הטפסים בזמן הדרוש ובצורה הראויה, סביר להניח שיקבל את הפטור.

 

האם מספר אזרחויות פוטר מחובת גיוס?

התשובה היא לא. למעט מספר מדינות חריגות, גם אם לאדם יש מספר אזרחויות בנוסף לאזרחות הישראלית אין הדבר מעניק פטור משירות בצה"ל.

 

חשוב לזכור

המערכת שמאתרת את המשתמטים שמתגוררים בחו"ל איננה חכמה במיוחד ולכן רצוי מאוד להסדיר את המעמד במועד המבוקש. אין לצפות מהמשטרה הצבאית לבדוק ביתר דיוק את הפרטים וההיסטוריה של כל אזרח שמוגדר כמיועד לשירות בטחוני. יש להסדיר את הרישומים והמעמד לפני ההגעה לארץ.

 

שומר

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו