שחרור מהצבא לתושבי חו”ל

כמה פעמים קרה לכם שנתקלתם בחיילים בודדים במסגרת השירות שלכם, כאלה ש”רק רצו לתרום” ? , שהגיעו מתוך אידיאולוגיה וזיקה אמתית למדינה ? האם באותו רגע הבנתם מה הויתור שהם עושים עבור הגיוס לצה”ל ? דילמת הגיוס עבור תושבי חו”ל היא אבן דרך בחייהם הבוגרים שיכולה להשפיע רבות על המשך דרכם ולכן הם אינם מפחיתים מחשיבותה.

לפני שנדבר על שחרור מצה”ל עבור תושבי חו”ל, מוטב שנגדיר מכף רגל ועד ראש את מעמדם, כדי להבין בכלל את התופעה ומדוע היא כל כך מיוחדת.

 

מי הוא בעצם תושב חו”ל?

מדובר באדם אשר נולד להורה ישראלי על אדמת חו”ל, ומחזיק באזרחות נוספת מלבד אזרחותו הישראלית. במצב שכזה, הרי שמדובר באדם שלא בהכרח חש זיקה עמוקה למדינת ישראל ולא מכיר במשמעות העמוקה של מגורים בה ושל תרומה למדינה, וכמובן שזה לא תלוי בו, שכן הוא לא נולד על אדמת ישראל. בשביל להבין את הסיטואציה, אתן דוגמא אישית: בת דודתי מצד אבא, נשואה ואמא לשני ילדים ומתגוררת עם משפחתה בניירובי, עיר הבירה של קניה.  בנה הראשון נולד כאשר המשפחה שהתה בבולגריה, ולכן הוא מחזיק בדרכון נוסף מלבד זה הישראלי. בנה השני נולד כאשר שהו בניירובי, ולכן הוא מחזיק בדרכון קנייתי מלבד זה הישראלי. לביקורים בישראל הם מגיעים באופן די נדיר ולא קבוע, וגם בבית הם בקושי מדברים עברית עם ההורים. מפאת כל הסיבות האלה, ניתן להגיד באופן די ברור כי הילדים אינם מרגישים כל זיקה למדינה, ביקרו בה פעם או פעמיים בחייהם ולא מתחנכים במוסדותיה. אז איפה בעצם הבעיה ? אחת כזו עלולה לצוץ באם תגיע המשפחה לביקור בארץ.

 

אז מה החוק מספר לנו?

על פי החוק, כל אזרח ישראלי שעבר את גיל 16 מחויב בשירות, גם אם אינו גדל בארץ ואינו מתגורר במדינה באופן סדיר. במצב שכזה ישנה המלצה גורפת לשכור מבעוד מועד את שירותיו של עורך דין צבאי אשר מתמחה בפתרון מצבים מהסוג הזה על מנת שיפעל בהקדם האפשרי להסדרת מעמדו של הנער מול הצבא. בעצם בהגיעו של הילד לגיל 17 (לרוב זה גיל קבלת צו ראשון והתחלת תהליכי גיוס טרום צבאיים), הוא מחויב להסדיר את מעמדו מול הצבא וכמובן שההמלצה היא להתחיל תהליך זה מבעוד מועד, כבר בגיל 16.

 

אז גם לי מותר?

פטור משירות על בסיס שהייה בחו”ל, ניתן עבור מי שעומד באחד מבין שלושת הקריטריונים הבאים: בן של שליחים בחו”ל, להיות בן מהגרים או להיות יליד חו”ל.

 

גם פה ענייני מגדר נמצאים על כף המאזניים

אלו הקריטריונים אשר מעניקים זכאות לפטור, אך באופן לא שוויוני וקצת מפתיע, הם מאפשרים פטור אוטומטי לבנות בלבד !. אם מדובר בבנים, הם יצטרכו לדרוש את הפטור מצה”ל בהגיעם לגיל 17 ובתנאי שעומדים באחד מהקריטריונים המצוינים לעיל. את התהליך עצמו נהוג לבצע בקונוסולייה הישראלית במדינה בה מתגורר אותו מועמד לשירות הביטחון, שם הוא ימלא טפסים שמוכיחים כי הוא חי במדינה המדוברת ומנהל את חייו שם. חשוב לציין כי במקרה שבו ההורים עלו לארץ ורק הבן נשאר בחו”ל, הוא יאבד את זכאותו לפטור מגיוס. במקרה שבו כל הורה חי במדינה אחרת, מעמדו ייקבע על פי ההורה שבחזקתו הוא נמצא. יש לציין כי במקרה בו ההורים עלו לארץ, והבן יבחר לעלות מאוחר יותר, אך הוא עדיין בטווח הגילאים של 18-29, הוא יידרש להתגייס באופן מידי ולא יינתן לו פטור מפאת גילו המבוגר. רק לאחר שיעבור את גיל 29 למעשה לא יידרש להתגייס לשירות גם אם הורים גרים בארץ והוא אינו מחזיק בקריטריונים לפטור.

 

ביקור בארץ הקודש

תושב חו”ל רשאי לבקר בישראל כל שנה לתקופה של עד 120 יום מצטברים. בנוסף הוא גם מורשה לשהות בישראל באופן חד פעמי למשך זמן של עד שנה, הנקרא “שנת שהיה”. מעבר לתקופה זו, ייאבד התושב את מעמדו ואת זכאותו לפטור מהשירות הצבאי.

 

אולי בכל זאת כדאי לחשוב על זה שוב ?

חשוב לציין כי למרות הקריטריונים אשר מאפשרים פטור, רצוי כי כל תושב חו”ל אשר זכאי להם ישקול בכובד ראש האם ברצונו לדרוש את הפטור הנ”ל, וזאת מסיבה עיקרית וחשובה: הצבא תמיד היה ותמיד יהיה קונצנזוס בקרב החברה הישראלית.

 

כללי

לפי החוק במדינת ישראל, כל אזרח שמגיע לגיל 18 מחויב להתגייס לצבא ההגנה לישראל. הדבר תקף גם כלפי אזרחים ישראלים שלא גדלו בארץ. זה עשוי להיות מפתיע ונוגד את ההיגיון, אך כל אזרח ישראלי שגר בחו”ל צריך להסדיר את מעמדו כבר בגיל 16 במידה והוא לא מתכנן לשרת בצבא. לפי החוק, כל אזרח ישראלי שמגיע לגיל זה מחויב להתייצב למיונים וצווים למיניהם לקראת השירות הצבאי. לכן, חשוב להסדיר את המעמד כבר בשנה שבין גיל 16 ל-17 ולפני קבלת הצו הראשון. אם המיועד לשירות בטחוני שמתגורר בחו”ל לא יעשה זאת, הוא עלול להיחשב כמשתמט ולהיעצר על ידי המשטרה הצבאית בעת ביקור או שהייה בארץ בזמן שעבר את גיל 18.

 

עד איזה גיל קיימת החובה?

עבור בנים חובת הגיוס היא עד גיל 29, בעוד שאצל הבנות החובה היא עד גיל 26. המשמעות היא שעד אותו גיל, האזרח שיגיע לארץ עלול להיחשב כמשתמט מצה”ל בהנחה ולא סידר את ענייניו מול הרשויות כנדרש.

 

עד מתי צריך להסדיר את המעמד?

כאמור, ניתן ומומלץ להסדיר את המעמד כבר בגיל 17, מול הנציגות הדיפלומטית במקום המגורים. מומלץ לטפל בהסדרת המעמד עוד לפני גיל 17 וקבלת הצו הראשון. לאחר קבלת הצו, ההליך הופך למעט מורכב יותר ולכן מומלץ להקדים את העניין.

אחת מן האפשרויות שעומדות בפני תושבי חו”ל היא דחייה של השירות הצבאי באמצעות הגשת טופס מתאים. אולם אם אין כוונה לשרת בצה”ל כלל וכלל יש לפנות למסלול שחרור מצה”ל לתושבי חו”ל.

 

מה הקריטריונים לשחרור מצה”ל עבור תושב חו”ל?

לתושב חו”ל קיימת אפשרות של שחרור מלא משירות בטחון. על מנת לקבל את השחרור מצה”ל יש לעמוד באחת משלוש הקטגוריות שנקבעו בחוק:

 

יליד חו”ל

מקרה שבו אזרח ישראלי שנולד בחו”ל כאשר אחד מהוריו מחזיק באזרחות ישראלית. בעת שימוש בסעיף זה, יש להוכיח כי מקום מגוריו של המלש”ב מיום לידתו ועד גיל 16 היו במדינה זרה.

 

בן מהגרים

אזרח ישראלי שעזב את ישראל לפני גיל 16 עם הוריו לטובת מגורים במדינה זרה. סעיף זה יהא רלוונטי רק בתנאי שעד גיל 18 המלש”ב עדיין התגורר בחו”ל ולא חזר לארץ קודם לכן.

 

בן שליחים

אזרח ישראלי שמתגורר בחו”ל עם הוריו, שלפחות אחד מהם מייצג גוף ישראלי רשמי. יש לציין שסעיף זה מזכה רק בדחיית שירות, אך לא שחרור מלא מצה”ל.

ההסדרה של המעמד תתבצע על ידי הגשת טפסים מתאימים והוכחה לקונסוליה הישראלית שהאזרח הישראלי אשר מועמד לשירות בטחוני עומד בקריטריונים של כל אחד מהסעיפים המצוינים לעיל.

 

האם לאחר השחרור עדיין ניתן לבקר בישראל?

אם המועמד לשירות בטחוני משתייך לאחת מהקטגוריות המצוינות לעיל והוא מעוניין להגיע לביקור בישראל הוא יכול לעשות זאת לתקופה של לא יותר מ-120 יום בשנה. כמו כן, הוא יכול לשהות בישראל לתקופה של שנה לכל היותר ובאופן חד פעמי (“שנת שהייה”). ביקור או שהות ארוכים מאלו, יוביל לביטול המעמד המיוחד ולזימון מחדש לשירות בטחון, זאת מכיוון שמעמדו כתושב חו”ל מתערער והלכה למעשה הוא מעביר את עיקר חייו לישראל ולכן צריך להשתתף בחובת הגיוס לצה”ל.

 

האם הפטור מתקבל באופן אוטומטי?

התשובה שונה לבנים ובנות. לרוב, בנים יצטרכו להוכיח לקונסוליה הישראלית ולצה”ל שהם אכן עומדים בכל אותם קריטריונים. לעומת זאת, הבנות מקבלות את הפטור באופן אוטומטי.

 

האם התהליך מורכב?

התהליך כולו לא מורכב יתר על המידה. הוא כולל בעיקר בירוקרטיה והגשת טפסים רלוונטיים לקונסוליה הישראלית שקרובה למקום המגורים בחו”ל. למעשה, כל אזרח ישראלי שמתגורר בחו”ל, עונה על הקריטריונים וממלא את הטפסים בזמן הדרוש ובצורה הראויה, סביר להניח שיקבל את הפטור.

 

האם מספר אזרחויות פוטר מחובת גיוס?

התשובה היא לא. למעט מספר מדינות חריגות, גם אם לאדם יש מספר אזרחויות בנוסף לאזרחות הישראלית אין הדבר מעניק פטור משירות בצה”ל.

 

חשוב לזכור

המערכת שמאתרת את המשתמטים שמתגוררים בחו”ל איננה חכמה במיוחד ולכן רצוי מאוד להסדיר את המעמד במועד המבוקש. אין לצפות מהמשטרה הצבאית לבדוק ביתר דיוק את הפרטים וההיסטוריה של כל אזרח שמוגדר כמיועד לשירות בטחוני. יש להסדיר את הרישומים והמעמד לפני ההגעה לארץ.

 

לסיכום

כמעט בכל מקום עבודה, מסלול לימודים או כל מסגרת קבועה אחרת, אנו נמדדים בין היתר על פי השירות המשמעותי שעשינו או לא. במידה ותושב חו”ל מקבל פטור משירות ובגיל 24 מחליט לעלות לארץ ולחפש עבודה, הוא עלול להיתקל בקשיים או לכל הפחות בהמון בירוקרטיה וניסיון להבין האם ביקש פטור מהצבא מסיבה אמתית ולגיטימית או שמא ניסה “להשתמט” ולדלג על פרק זה בחייו, על מנת להגיע מאוחר יותר לארץ ישראל ולהתחיל כאן את חייו הבוגרים. מסיבה זו, לפני תחילת תהליך בקשת הפטור, רצוי כי התושב ינסה לחזות האם בשלב מאוחר יותר בחייו הוא יחפוץ בהגעה לארץ וניהול חיים כאן, שכן אי השירות בצבא עלול לפגוע בו במצב שכזה, ומסיבה זו מדובר בהחלטה כבדת משקל שיש לבדוק לעומק לפני שמקבלים.

פריצה

עו''ד ענבר אלון

חבל שתשלם מחיר כבד!
שיחת ייעוץ שֶׁתַּחֲסֹךְ לך טעויות של בית סוהר.