צו 12- מה זה עריקות

תוכן עניינים

מאז שהיינו קטנים בבית הספר, דיברו איתנו על הליך הגיוס לצבא.

ישנו צו ראשון שבודק את נתונייך הראשוניים, ואז יש את יום המאה לאנשים שאינם הולכים לקרבי, או שאתה מתגייס לקרבי.

זה קורא במידה ותהליך הגיוס עבר באופן תקין, אך מה קורה אם המצב אינו כך? מה קורה אם אינכם מגיעים לצו הראשון? מה קורה והמועמד אינו מגיע ליום הגיוס? מהו צו 12? לכל השאלות הללו ניתן מענה במאמר זה.

 

תהליך גיוס ראשוני לצה"ל:

תחילה, נספר על תהליך הגיוס הראשוני לצה"ל. בגיל 16 וחצי מדיע המכתב הראשוני מצה"ל – המכתב בו הוא מחייב להגיע לתהליך מיון בלשכות הגיוס, על מנת למיין את המועמד למסלול המתאים לו ביותר. המפגש הראשוני עם המאבחנת הפסיכוטכנית הוא מפגש גורלי ביותר, שכן הוא ייקבע את נתוני המועמד ועתידו בשירותו הצבאי. המאבחנת בודקת את רמת העברית, נכונותו של המועמד לשרת, ובעצם את "האיכות" של המועמד לגיוס. לאחר מכן, ישנו את מבחן הדפ"ר – מבחן פסיכוטכני שבודק את רמת המשכל של החייל, ולפי זה מאפשר למיין אותו לתפקידים יותר טכניים ויותר "יוקרתיים" בצבא. חשוב לאסוף מידע כמה שיותר רלוונטי על ימי המיון הללו, ככה שיהיה אפשר להתכונן אליהם בהתאם.

 

פקודת מעצר- צו 12

השאלה הנשאלת כאן היא בעצם מה קורה כאשר לא מתייצבים בלשכת הגיוס בתאריך שצויין במכתב? ובכן, אם באמת המועמד אינו יכול, הוא מתקשר למוקד השירות וקובע תאריך אחר ובכך פותר את הבעיה. אך מה קורה כאשר המועמד לגיוס אינו מתייצב ואינו מודיע על כך?. ברגע שהמועמד אינו מופיע שלוש פעמים כפי שכתוב במכתב, ניתנת הזדמנות חד פעמית של 48 שעות בו יהיה ניתן להתייצב בלשכת הגיוס. אם גם זה לא קורה, ניתנת פקודת מעצר, ובשלב הזה הפרטים של המועמד יועברו אוטומטית למשטרת ישראל, ובכך יהיה מוכר למשטרה. כדי לצאת מפקודת המעצר, על המועמד להגיע מידית ללשכת הגיוס הקרובה אליו, עד השעה 10:00 , בכל ימות השבוע וללא תיאום מראש.

אם במידה וזה לא קורה, ועברו שלושים יום מפקודת המעצר, יוצא נגד המועמד לגיוס צו 12 – צו זה בעצם הוא צו גיוס, גם אם המועמד לא עבר תהליכי מיון כלשהם הכולל בתוכו עיכוב יציאה מהארץ.  כל עוד מוציאים נגד המועמד צו זה, הוא אינו יכול לצאת מהארץ ללא השלמת תהליך הגיוס לצבא. אם יחליט לבסוף להגיע, הוא ישובץ על פי צרכי הצבא בלבד, מה שיכול להשפיע רבות על שירותו הצבאי, מה גם שמיונים לתפקידים מסויימים בצבא יסתיימו, והמועמד לא יוכל לגשת אליהם יותר.

 

עריקות מהצבא:

צו 12 יכול להינתן גם למועמד אשר אינו מופיע ביום הגיוס. רק במקרים מאוד בודדים, עריקות מיום הגיוס יכולה להיות מוצדקת – מקרים כגון אשפוז דחוף או תאונה ובמקרים נדירים גם סיבות נפשיות שבהם ההורים פונים ללשכת הגיוס במטרה להסביר להם את מצבו הנפשי. כשאין זה המקרה, יוצא באותו יום צו 12 הכולל בתוכו צו עיכוב יציאה מהארץ, אם ינסה בכל זאת לצאת מהארץ, זה לא ינחל הצלחה גדולה, כיוון שמידע בין הצבא למשטרת ישראל וכן המשטרה הצבאית מסונכרן והם יכולים לעצור את המועמד בכל עת ברשויות הללו. זה כולל גם את המשתמטים שנמצאים בח"ול וחוזרים לארץ, הנעצרים מיד עם הגעתם. בעצם, חוק השיפוט הצבאי חל גם על מועמדים מתאריך גיוסם גם אם הם לא הגיעו ליום הגיוס כלל, מה שאומר והשתמטות מהגיוס הינם עבירה פלילת. מי שמחליט בכל זאת להגיע לאחר שהשתמט מיום הגיוס, צריך לפנות לאחת מלשכות הגיוס הקרובה לביתו. לאחר מכן, הוא בוודאי גם יעלה למשפט.

 

הדין המשמעתי על עריקות:

חומרת העונש תהיה כמספר הימים של השתמטות החייל.  כשחייל או מועמד אינם מגיעים ליום הגיוס ועוברת תקופה העולה על עשרים ואחת ימים אז ההשתמטות כבר נהיית עריקות. בדין הצבאי אין באמת מונח פלילי שנקרא עריקות, אלא "היעדר מן השירות הצבאי שאינו ברשות".  ככל שהחייל נפקד יותר מעשרים ואחת ימים רצופים, הוא עובר לטיפול מדור העריקים והנפקדים. אם החייל נעדר עד שבעים וחמישה ימים, (בערך כחודשיים וחצי) הוא יישפט ביחידתו ויועמד לדין משמעתי בלבד. הוא יישפט לימי ריתוק ביחידה או לימי כלא שארוכם מקביל לתקופה שבה החייל ערק מהצבא. אם החייל ערק יותר משבעים וחמישה ימים, הוא יועמד בבית דין צבאי, מה שאומר שהעברה שביצע בגין העריקות אינה משמעתית, אלא פלילית. הוא יואשם בכך שביצע עריקות והדבר יוכל להשליך על החייל בהמשך חייו דברים לא פשוטים בכלל כגון רישום בתיק פלילי – מה שיפשיע על הוצאת נשק, ענייני תעסוקה ועיסוק במקצועות מסויימים. גם לאחר השחרור מהצבא. כשמגיע החייל להישפט בבית הדין הצבאי, הוא רשאי לפנות לעורך דין פרטי שאינו מהסנגוריה הציבורית, גדי שיוכל לייצג אותו. ככל שייצוגו של החייל יהיה נכון, כולל ייעוץ נכון של עורך הדין בעניין העריקות, יושפע עתידו של החייל בהמשך והעונשים יוכלו להיות פחות חמורים.  כפי שניתן לראות, זהו משפט לכל דבר ועניין ולכן יש לחשוב טוב על כך לפני שבוחרים לא להגיע לשירות.

כפי שניתן לסכם את הדברים- כל חייל או מועמד אשר אינו מתייצב כחלק מחובתו לתהליך מיון צבאי, או ליום הגיוס עצמו, יוצא נגדו צו 12 , שהוא בעצם פקודת המעצר. כמו כן, ישנם הגדרות לגבי השתמטות או עריקות, שעריקות היא תקופה שבה החייל נעדר מן השירות מעל ל21 ימים וכן אם הוא עולה על תקופה של חודשיים הוא יועמד לדין בגין עבירה פלילית.

 

כיוון למטרה

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
ספרים
פרופיל נפשי

מהו בכלל פרופיל? איך הוא נמדד? האם הוא נפשי

כתבות נוספות שאולי תאהבו