פטור ממילואים לדתיות

תוכן עניינים

רקע

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה גדולה במספר הנשים אשר משרתות שירות חובה משמעותי בצה"ל ובהמשך לכך, עלייה במספר הנשים אשר נקראות לשרת שירות מילואים. תהליך זה של גידול במספר המשרתות נוצר בעקבות שבירת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל ופתיחת מסלולי שירות וקריירה חדשים לנשים בצה"ל. במקביל לעלייה במספר המשרתות בצבא, אנו עדים לעלייה במספר המבקשות פטור משירות חובה ומילואים בעקבות טעמים דתיים.

כבר בשנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל נקבע על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון כי מי שמיועד לגיוס ומקיים אורח חיים דתי לחלוטין יזכה לפטור משירות בצבא ההגנה לישראל. לכן, נערות שמצהירות טרם הגיוס לשירות חובה על היותן דתיות, לא יגויסו לצבא ובהמשך גם לא יגויסו למילואים. תהליך הפטור עבור נשים, בתקופה שלפני שירות החובה, הינו פשוט למדי והוא מבוסס על הצהרה בלבד.

לעומת תהליך השחרור משירות חובה, תהליך השחרור ממילואים, איננו פשוט כאשר מדובר בנשים שביצעו שירות סדיר מלא. במקרה שבו חיילת מילואים מעוניינת לקבל פטור משירות מילואים בעקבות סיבה דתית, היא תצטרך להגיש בקשה לפטור מסיבות דתיות, בדומה לגברים. במסגרת בקשה זו תצטרך החיילת להצהיר על אורח חיים דתי ופירוט השינוי שעבר מאז סיימה את השירות הסדיר בתור חיילת מן המניין. במצב שכזה, הפטור לא ניתן באופן אוטומטי.

 

פטורים אחרים

אולם, חשוב לציין שבשונה מהגברים, לטובת הנשים עומדים פטורים אחרים וברוב המקרים ניתן יהיה להסתפק בהם. לדוגמא, חוק גיוס המילואים קובע כי נשים ישרתו במילואים עד גיל 38, כאשר בפועל צה"ל מפסיק לזמן נשים כבר כאשר הן מתקרבות לגיל 34. ללא קשר לגיל, נשים שמשרתות בתפקידים עורפיים או כתומכות לחימה סביר שבקושי יזומנו למילואים ואם כן אז מעט מאוד. כמו כן, נשים זכאיות לפטור מחמת נישואין, הריון ואימהות. כל אישה, ללא קשר לדתיותה, שנמצאת באחד מהתנאים האלה תוכל לקבל פטור באופן אוטומטי ולכן תהליך בקשת הפטור מטעמים דתיים מתייתר והופך ללא רלוונטי.

 

איך מקבלים את הפטור?

אם מבקשת הפטור מטעמים דתיים, איננה עומדת בכל אחד מהתנאים המצוינים לעיל היא תצטרך להגיש תצהיר בפני דיין בבית הדין הרבני או בפני שופט או בפני עורך דין צבאי על עצם היותה אישה שמקיימת אורח חיים דתי. צה"ל קובע מועדים מדויקים להגשת התצהיר, כאשר חריגה במועד תדחה על הסף את בקשת הפטור. המועד שצה"ל קובע הוא עד 30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההתייצבות או עד 30 ימים מיום מועד ההתייצבות כפי שמופיע בצו הגיוס.

הפטור איננו אוטומטי, על מנת שהוא יאושר, יש להוכיח ולא רק להצהיר את עצם העובדה שאורח החיים הינו דתי לחלוטין. ככל שהדבר יוכח בצורה מהימנה יותר, כך הסבירות לקבלת הפטור גבוהה יותר. בימים אלו, בשל חוסר רצון לשרת שירות מילואים, צה"ל והוועדות המוסמכות לכך בודקים היטב את אמיתות הצהרת החיילים והחיילות לעומק וברצינות רבה. במסגרת הבדיקה עשויות להישאל שאלות לגבי הדת וגם עשויה להיערך סקירה של הרשתות החברתיות וביקורות פתע בביתה של החיילת המבקשת. כמו כן, תיעשה בדיקה מקיפה על השינוי בין תקופת החובה לתקופת המילואים וזאת עקב החשש שנשים חילוניות רבות משתמשות בתירוץ הדת על מנת לחמוק משירות מילואים.

 

חשוב לדעת

ככלל, הצבא לא רואה בעין יפה את "תרבות הפטורים" והרצון שעולה לאחרונה לקבל שחרור משירות צבאי ולכן, מומלץ לגשת לתהליך זה אך ורק אם יש בו מן האמת ולא להשתמש בערוץ זה כדי לקבל שחרור משירות מילואים. יש לזכור שקבלת פטור על בסיס מניעים שקריים נחשב לעבירה פלילית משום שמעורב בו תצהיר משפטי שקרי.

כמו כן, חשוב לדעת שפטור שניתן יכול גם להילקח בנסיבות מסוימות. כלומר, גם אם התגלה רק בדיעבד שהחיילת איננה מקיימת אורח חיים דתי, הפטור יכול להילקח והחיילת תזומן למילואים.

עד שלא ניתן הפטור באופן רשמי על ידי הוועדה, החיילת שמבקש את הפטור ממילואים תהא חייבת להתייצב למילואים אם קיבלה צו (בהתחשב במועד התצהיר שצריך להיות מוגש). היעדרות, נפקדות ועריקות בשלבי בקשת הפטור בוודאי לא יועילו ולכן מומלץ לציית להוראות הצבא ולהתייצב אם נדרש.

למקרים שבהם לא ניתן פטור קבוע ועדיין החיילת איננה יכולה להתייצב לשירות מילואים, ניתן להשתמש באופציית הפטור הזמני, בשל סיבות רפואיות, נפשיות, משפחתיות ותעסוקתיות.

 

חייל מתפלל

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו