פטור לישראלים השוהים בחו”ל

לפי חוק הביטחון במדינת ישראל, כל אזרח ישראלי המגיע לגיל 18 צריך להתגייס לצה”ל.

רוב האנשים חושבים שהחוק מדבר רק על אזרחים אשר גרים בארץ, אך לא כך הדבר.

לפי לשון החוק כל עוד לאזרחים השוהים בחו”ל אין פטור, הם חייבים להתגייס לצה”ל.

כל הפרטים על השגת הפטור והדרך הנכונה לעשות זאת מפורטים במאמר הבא.

 

איך מקבלים פטור?

אזרח ישראלי אשר שוהה בחו”ל ולא מעוניין להתגייס לצבא, יכול לקבל פטור רק אם עומד בקריטריונים הרלוונטיים למעמדו. את האזרחים השוהים בחו”ל צה”ל מסווג לשלוש קטגוריות: יליד חו”ל, בן מהגרים ובן שליחים. לפי החוק כל אזרח השוהה בחו”ל צריך להסדיר את מעמדו עם הגעתו לגיל 17. בכדי לא להיחשב עריקים בפני רשויות החוק והצבא בארץ ישראל, כדאי לדאוג לקבל את הפטור טרם עזיבת הארץ. ניתן לעשות זאת על ידי פניה לרשויות הצבא בישראל. במידה ואינכם גרים בארץ תוכלו לעשות זאת דרך הקונסוליה בחו”ל. בכדי להסדיר את מעמדכם תידרשו להציג מסמכים שמוכיחים שמרכז חייכם לא נמצא בארץ ושאתם בעלי זיקה למדינה בה אתם חיים.

 

מעמדות למלש”בים השוהים בחו”ל

כאמור ניתן לקבל את הפטור במידה ואתם עומדים באחת מן ההגדרות הבאות:

  1. יליד חו”ל – מעמד זה ניתן למלש”ב שלא נולד בארץ ובזמן לידתו לפחות אחד מהוריו היה בעל אזרחות ישראלית. על מנת לקבל מעמד זה, המלש”ב צריך להוכיח שמרגע לידתו ועד גיל 16 הוא חי בחו”ל. במידה והוריו של המלש”ב גרושים, המלש”ב צריך להוכיח שהוא נמצא בחזקת ההורה שגר בחו”ל ושהם גרים יחד מרגע לידתו ועד הגיעו לגיל 16.
  2. בן מהגרים – מעמד זה ניתן למלש”ב שעזב את הארץ יחד עם משפחתו לפני הגיעו לגיל 16. צה”ל לא מעוניין לפרק משפחות ולהפריד ילד מבני משפחתו. לכן כל עוד המלש”ב גר בחו”ל עם משפחתו לפני הגיעו לגיל 16 ונמצא שם עד לאחר גיל 18 הוא זכאי לפטור. גם כאן יש התייחסות לבן להורים גרושים. במידה והצעיר נמצא בחזקת הורה שגר בחו”ל וגר יחד איתו, הוא זכאי לקבל מעמד בן מהגרים. המלש”ב זכאי למעמד זה גם אם ההורה השני חזר לארץ. בניגוד למעמדות האחרים, את מעמד זה ניתן להסדיר גם בדיעבד.
  3. בן שליחים – מעמד זה לא מקנה לשוהה בחו”ל פטור מגיוס, אלא אפשרות לדחיית תאריך הגיוס. בן שליחים נחשב מלש”ב שגר עם לפחות אחד מהוריו בחו”ל. סיבת המגורים בחו”ל תהיה ייצוג המדינה בחו”ל כחלק מגוף ישראלי ממשלתי, ציבורי או פרטי. המלש”ב יוכל לדחות את גיוסו לצה”ל עד לאחר סיום לימודי התיכון שלו בחו”ל.

 

אני זכאי לפטור, האם אוכל לבקר בארץ?

במידה ואתם זכאים לאחת מקטגוריות הפטור ואתם שוהים בחו”ל, תוכלו להגיע לבקר בארץ בתנאים מגבילים. משך הביקור לא יעלה על 120 יום בשנה, בלי קשר למספר הביקורים בארץ. יתר על כך, מלש”ב שקיבל פטור יכול להגיע לארץ לתקופה של עד שנה באופן חד פעמי. במידה והוא יגיע לתקופה ארוכה משנה, יתכן ומעמדו כשוהה חו”ל יבוטל, וצה”ל יגייס אותו כחייל מן המניין.

 

לא הסדרתי את מעמדי, האם אני נחשב לעריק?

במידה והמלש”ב או משפחתו לא הסדירו את המעמד כבן מהגרים לפני העזיבה לחו”ל, המלש”ב אכן יחשב כעריק. עריקי חו”ל אלו עריקים ששהו בכל תקופת העריקות בחוץ לארץ ובנוסף זיקתם לארץ ישראל נמוכה. צה”ל אומנם מתייחס לעריקי חו”ל בצורה פחות מחמירה ביחס לעריקים החיים במדינית ישראל, ולמרות זאת לא פעם עריקי חו”ל עלולים להיעצר בעת הכניסה לארץ. ברגע שצה”ל מוציא פקודת מעצר והמלש”ב נכנס לארץ, גורמי הביטחון בנתב”ג עלולים לעצור אותו. על מנת להימנע מסיטואציה לא נעימה זאת, אנו ממליצים למלש”בים אשר שוהים בחו”ל להסדיר את מעמדם מבעוד מועד.

 

סמל משפטי

עו''ד ענבר אלון

חבל שתשלם מחיר כבד!
שיחת ייעוץ שֶׁתַּחֲסֹךְ לך טעויות של בית סוהר.