עריק חו"ל

תוכן עניינים

עריק חו"ל הוא נושא שנוגע ומורכב מהמון גורמים ונושאים שבהם נעשה סדר במאמר הקרוב.

אז בין אם יש לכם אזרחות זרה ואתם גרים וחיים בחו"ל או מתכננים להוציא או שאולי לא התגייסתם בכלל אבל המצב המדיני מטריד אתכם, יש כמה נושאים שחשוב וכדאי להבין בהם או לפחות להבין איך הם עובדים בעיקר כדי לחסוך בירוקרטיה לא נעימה או במקרים יותר קיצוניים הליכים משפטיים\ כלא.

 

אז, מי בכלל נחשב עריק?

אז כידוע במדינת ישראל יש חוק שירות ביטחון חובה, כלומר חובה על כל האזרחים להתגייס לצבא. הליך הגיוס לצה"ל מתחיל בגיל 16, זהו הגיל שבו אנחנו נמצאים תחת קטגוריית השם "מלש"ב" – מיועד לשירות ביטחון, ובמילים אחרות- לפני גיוס. זהו גם הגיל שבו מקבלים את הצו הראשון, זהו הצו שבו עוברים מבחנים פסיכוטכניים, בדיקה פיזית, תשאול ומבחנים ולגברים גם ריאיון אישי.
לאחר מכן מקבלים פרופיל צבאי וקב"א (קבוצת איכות) בהתאם למבחנים והמבדקים הפיזיים והמחשבתיים שעברנו ומקבלים צו גיוס עם התאריך שבו צריך להתייצב בבקו"ם.
מי שלא מתייצב לצווים או לבקו"ם במועד הגיוס שנקבע לו נחשב משתמט.
מי שהגיע לבקו"ם במועד הגיוס אבל מסרב להתגייס ובורח הביתה נחשב עריק בקו"ם.
מי שכבר עבר את התהליך הגיוס, הגיע לטירונות ברח מהבסיס\ לא חזר לבסיס נחשב עריק יחידה.
מי שאינו התייצב לצו מילואים נחשב עריק מילואים.

עריק חו"ל:

עריקי חו"ל שינסו לחזור לארץ לבקר\לגור יעצרו בשדה התעופה בכניסה לישראל. שם הם יעוכבו וידרשו להתייצב בלשכת הגיוס שם הם יעצרו וככל הנראה יוגש נגדם כתב אישום. במשפט יצטרכו להוכיח כי הם עזבו את הארץ אחרי גיל 16 או לאחר הליכי הגיוס לצבא והם לא הסדירו את מעמדם. כלומר לא ביקשו דחייה או פטור או מעמד של בן מהגרים.
בגדול, שאותו עריק חו"ל ידע לפני עזיבתו שהוא מחויב להתגייס לצבא ועזב בכל זאת.

עריקות, מכל סוג שהיא, היא עבירה שמובילה לרישום פלילי מלא ל17 שנים.

איך אפשר להימנע ומה בעצם האופציות שלנו?

נתחיל בזה שגם אם כל חייכם גרתם בחו"ל וגם אם עזבתם את הארץ כדאי לא להתגייס, כל עוד יש לכם אזרחות ישראלית ברגע שתנסו להיכנס לארץ תופיעו במערכת כעריקי חו"ל.
אז מה אפשר לעשות כדי להימנע מהכותרת "עריק חו"ל"?
הסדרת המעמד הצבאי: מי שמרכז חייו הוא חו"ל\ נולד בחו"ל\ נמצא שם רוב חייו יכול ליצור קשר עם נציגות ישראל בחו"ל ולבקש לדבר עם נספח צבאי ולבקש דחייה או ביטול של השירות הצבאי.
כל זה אם יצליח להוכיח כי חייו אינם בישראל, מסמכים כמו: לימודים, נישואין, שכר דירה משכורת וכו' יחשבו מספיקים וסיכויים גדולים שהבקשה תאושר.

 

אז איך נדע מי זכאי לקבל פטור מהשירות הצבאי ?

ישנן 3 קטגוריות מרכזיות המוכרות ע"י צה"ל והן:
"בן שליחים" – אם אחד ההורים מבצע שירות כנציג בגוף ציבורי\ישראלי\ממשלתי\פרטי או בגוף בינלאומי מטעם חברה ובטח אם הוא משרת בגוף ישראלי והמלש"ב מתגורר כדרך קבע איתו.
"בן מהגרים" – מלש"ב שעזב יחד עם הוריו את ישראל טרם הגיע לגיל 16 ושהה בחו"ל ברציפות 5 שנים בחו"ל.
"יליד חו"ל" – אזרח ישראלי שנולד בחו"ל, ואחד או שניים מההורים בעלי אזרחות ישראלית ואינם חזרו להתגורר בארץ כדרך קבע לאחר הולדת הילד.
חשוב לציין: מי שעונה על קטגוריות אלה זכאי לבקר בישראל לתקופה של עד 120 ימים מצטברים בשנה מבלי לאבד את זכאותם הלגיטימית לפטור מהשירות הצבאי.
ישנה גם אופציה של "שנת שהייה" אחת בישראל ועדיין לשמר את הפטור משירות הביטחון כל עוד השהייה לא תעלה על תקופת הזמן של שנה.

לסיכום, עריקות חו"ל היא כותרת לא נעימה שאפשר להסדיר בקלות באמצעות כמה שלבים קצרים ופשוטים שהסברנו במאמר ובכך לחסוך המון מבוכה וחוסר נעימות.
הבנו מה זה בכלל עריק חו"ל ולהבדיל באיזה מקרים המלש"ב זכאי או אינו זכאי לפטור משירות הביטחון.חשוב לציין שצה"ל מאוד מבין ומתחשב גם במצבים משפחתיים מורכבים יותר ולכן חשוב ליצור קשר עם הנציגות הישראלית בכל מקרה ולמען הסר ספק.

 

מזנאיים

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
ספרים
פרופיל נפשי

מהו בכלל פרופיל? איך הוא נמדד? האם הוא נפשי

כתבות נוספות שאולי תאהבו