עריקות משירות מילואים – נטישה חסרת מוסר או מצוקה שנקלעים אליה?!

תוכן עניינים

עריקות בהגדרתה המילונית היא מעשה של פעולת העריקה.

היא מייצגת בדרך כלל בריחה או המלטות של אדם מפני צבא כלפיו הוא קשור במחויבות.

כאשר בוחנים את תופעת העריקות משירות במערך המילואים של צה"ל ניתן לראות מורכבות רבה.

הגדרות שאינן אחידות, הרשעה שאינה תואמת את ההגדרה ועוד סוגיות מורכבות רבות.

לתופעה כבדת משקל שכזו יש השלכות רבות מבחינה פוליטית, אזרחית, משפטית ומוסרית על החברה במדינת ישראל.

שירות במערך המילואים של צה"ל הוא בגדר חובה המעוגנת בחוק ונוגעת לכל תושב ישראלי שמסיים את תקופת השירות הסדיר שלו.

מי נחשב לעריק והאם עריקות היא בהכרח פשע נתעב?

האם ישנם עריקים שגאים בעריקתם או שמא מדובר באנשים שנקלעו לסיטואציה קשה במציאות מורכבת?

אז מה אומר החוק ?!

חוק השיפוט הצבאי אשר חל על חיילי השירות הסדיר ועל חיילי מערך המילואים כאחד, קובע כי עריק הוא חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור. חייל שנעדר משירותו בצבא כ- 18 חודשים הוא שנחשב לחייל שאין בכוונתו לחזור לשירות, אלא אם יוכיח אחרת. כל סוג של היעדרות מהשירות הצבאי מהווה עבירה פלילית, שמשכה נמדד ברציפות החל מיום היעדרותו ועד ליום חזרתו של החייל, בין אם חזר מבחירה ובין אם הוחזר בכפייה. העונש בגין עבירת עריקה הוא עד 7 שנות מאסר. במקרה בו החייל עורק מפעילות מבצעית או קרבית, העונש המצוין בחוק הוא עד 10 שנות מאסר. במקרה בו לא תקבע כוונת מכוון – שלא לחזור לשירות, יועמד חייל שנעדר מהשירות בגין עבירה הנקראת – היעדרות מן השירות שלא ברשות, שעונשה הכתוב בחוק הוא עד 3 שנות מאסר. העבירות המתוארות לעיל גוררות אחריהן רישום פלילי, אך ישנם מקרים מיוחדים, בהם ניתן להעניק לחייל רישום פלילי מופחת.

עריק משירות מילואים – הגרסא הצה"לית

חשוב להיות ערים להבדלים בין הכתוב בחוק המשפט הצבאי, בנוגע להעמדה לדין בגין עבירת עריקה, לבין ההגדרה הצבאית לחייל מילואים עריק. לא כל חייל מילואים אשר הצבא מגדיר כעריק מועמד לדין בגין עבירת עריקה. פקודות מטכ"ל קובעות כי חייל שנענה לצו הקריאה, התייצב לשירות מילואים פעיל, ונעדר מן השירות מעל ל- 14 ימים רצופים יוגדר כעריק. במקרה בו החייל מראש לא התייצב לשירות, משך ההיעדרות שיגדיר אותו כעריק הוא מעל ל- 20 ימים רצופים.

הפרקליטות הצבאית והנחיותיה הנוגעות לעריקות משירות מילואים

הפרקליטות הצבאית היא הגוף המשפטי של צה"ל. היא זו שאמונה על העמדתו לדין של חייל שנעדר מהשירות ללא אישור. פרקליט צבאי הוא זה שיחליט האם החייל יועמד לדין בבית דין צבאי או בדין משמעתי. אנשי מילואים שנעדרו מן השירות בלא אישור, למשך פחות משנה, יעמדו בדרך כלל לדין משמעתי ביחידתם, ואילו אלה הנעדרים לתקופה שנמשכה יותר משנה, צפויים לעמוד לדין בבית דין צבאי. על פי הנחיות הפרקליטות, עריק מילואים הוא חייל הנמנה עם מערך המילואים שנקרא לבצע שירות פעיל ולא התייצב. עוד מוסיפה הפרקליטות בהנחיותיה, כי משך היעדרות של חמש שנים או יותר, יוביל לשקילת העמדה לדין בגין עבירת עריקה. במקרה וזו אינה עבירת ההיעדרות הראשונה של החייל, משך היעדרות של שלוש שנים או יותר, הוא זה שיוביל לשקילת העמדה לדין זהה.

סיבות להיעדרות לא חוקית משירות מילואים

אידיאולגיה

הנעדרים מן השירות אינם מוכנים לקחת חלק בארגון שאינו פועל על פי השקפת עולמם. במרבית המקרים, עריקים מסוג זה יבואו בביקורת נוקבת על צה"ל ואף יטענו כי ההחלטה שלא לשרת, היא השירות הגדול ביותר.

מצוקה כלכלית או משפחתית

המחויבות החוקתית לצה"ל אינה תלויה בדבר. הקלעות למצוקה, משפחתית או כלכלית, עלולה להוביל חייל מילואים שלא להתייצב לשירות. כאשר עזרה למשפחתו או כלכלת ביתו עומדות לנגד עיניו.

נפשית: מצוקה נפשית, מכל סיבה שהיא, מעלה את הסיכוי לקושי בהתמודדות של חייל מילואים עם מחויבות זו, ועלולה להוביל להיעדרותו מהשירות ללא אישור.

היעדר רצון: ישנם חיילים שנעדרים מן השירות מהסיבה הפשוטה שאין זה מתכנס עם רצונם החופשי והאישי.

שגיאה בירוקרטית

חייל בשירות מילואים עלול להגיע למעמד עריק בלא כל ידיעה או כוונה. מצבים אלו עלולים להתרחש אם החייל לא עדכן את יחידתו על כתובת מגורים חדשה או בתכנון לשהיה ממושכת בחו"ל.

חלופות לאופציית העריקות

פטור עקב בעיה בעלת רקע רפואי או נפשי

במידה וחל שינוי במצבו הבריאותי או הנפשי של החייל, הוא רשאי להגיש בקשה לועדה רפואית אשר תביא בסופו של דבר לבחינת פרופיל השירות שלו מחדש.

פטור זמני: במקרה של מצוקה, משפחתית או כלכלית, יוכל החייל לפנות אל גורמי הקישור ביחידתו, בבקשה לשנות את מועד השירות שנקבע לו.

פטור מטעמי דת

חייל מילואים אשר חש כי השירות הצבאי מפריע לו לקיים את אורח חייו הדתי, יוכל להגיש בקשה לפטור משירות מילואים מטעמי דת.

פטור מטעמי מצפון

בדרך כלל פטור מטעמי מצפון יינתן לחייל אשר יוכיח כי אורח חייו הוא פציפיסטי. כלומר כזה שמתנגד לאלימות ומתוקף כך אינו יכול לשרת בצבא. בשל הקושי להוכיח את היותו של החייל פציפיסט, מדובר בפטור שנדיר לקבל. בנוסף לכך צה"ל רואה בבקשה לפטור מסוג זה, כסרבנות פוליטית אשר נובעת מהעדפת צד אחד על השני ולא כפסילתה של אלימות מכל צד שהוא.

הגשת הבקשות המוזכרות לעיל אינה דבר פשוט ובדרך כלל דורשת התערבות של עורך דין המתמחה בדין הצבאי. זאת מהסיבה שאיכות הבקשה ואי החסרתם של טפסים נדרשים הינם קריטיים לסיכויי קבלת הפטור.

עריקות – ייאמר כנגדה

מערך המילואים של צה"ל מהווה כ- 70% מסך כוחותיו. ברור לכל שזהו נתון שאין להתעלם ממנו. לדעת רבים במדינת ישראל, עריקות היא בין ההתופעות הגרועות, הפסולות והנתעבות ביותר מבין אלה המתקיימות בחברה הישראלית. היא פוגעת באופן משמעותי במושג השיוויון בנטל, שכן בזמן שחלק מהעם מסכן חייו בהגנה על המולדת, חלקו השני פוטר עצמו מן המשימה. ישראל היא מדינה שחיה על חרבה. כל קיומה ויכולתה להגן על עצמה, תלויים בנכונותו של העם למלא את חובותיו ולשרת בצבא. הן בסדיר והן במילואים.

לזכותה ייאמר

לא כל חייל המוגדר כעריק, ביצע עבירת עריקה. ישנם מקרים רבים בהם העריקות נכפית על החייל. לעיתים המערכת הצבאית אוטמת אוזניה ועוצמת עיניה בפני אלה המבקשים להשתחרר ממנה, למרות שסיבותיהם מוצדקות. אטימות יתר של המערכת עלולה להביא לעליה במספר העריקים. שכן לאלה אשר באמת זקוקים לפטור משירות במילואים אין פתרון אחר. בנוסף, יש הטוענים כי זוהי זכותם של אלה אשר מעוניינים שלא לשרת בצה"ל לעשות כך. אין זה יכול להיות שהשיפוט המוסרי והחברתי של כלל העריקים יהיה זהה. מדובר בתופעה מורכבת אשר יש לבחון בה כל מקרה לגופו, ולא רק מבחינה חוקתית.

לסיכום

מדינה אשר נלחמת על קיומה באופן יומיומי, ומערך המילואים של צבאה מהווה כ- 70% מכלל כוחותיו, לא יכולה לאפשר לעריקות משירות המילואים להפוך לעניין שבשגרה. שכן אם תהפוך לכזה, היא תטיל צל גדול על עתיד קיומה של מדינת ישראל. יחד עם זאת, ההגדרות הלא אחידות והאכיפה המבלבלת של הגופים השונים, עלולים להביא גם כן לפגיעה במערכת הצבאית. משום שבגלל אלה, ישנם חיילים רבים אשר מסתבכים בחוטיה הדביקים של תופעת העריקות. בנוסף, בשל העובדה שהצבא מגדיר עריקות כדבר אחד והחוק מגדיר אותה כמשהו אחר, החברה בישראל אינה מקבלת מושג ברור בנוגע להיקף התופעה ולחומרתה. במצב זה כל מקרה קיצון, לשני הצדדים, עלול להוביל לדעת קהל שגויה, ואף לעורר מצב של פאינקה בעם או לחלופין אדישות יתר.

עד שינסחו כל הגופים העוסקים בדבר – הגדרה אחת וברורה, אשר תמנע מאדם שאינו מבצע עבירת עריקות להיות מוגדר כעריק בעיני צה"ל, ואף תביא למצב ההפוך שכן כל אדם אשר מוגדר כעריק, יועמד לדין בגין עבירת עריקה – לא יהיה ניתן לקבוע מהי משמעותה האמיתית של עריקות משירות מילואים – האם נטישה חסרת מוסר או שמא מצוקה שאליה נקלעים חיילים כקורבנות?!

 

לוחמים

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו