עריקות ממילואים בזמן מלחמה

תוכן עניינים

מילואים ומלחמה

מדינת ישראל ידעה 7 מלחמות לאורך 72 שנות קיומה. הממוצע עומד כיום על מלחמה כל עשר שנים וזאת מבלי לקחת בחשבון מבצעים ופעולות צבאיות רבות אחרות שדרשו מצה"ל לגייס כוחות מילואים.

מצב מלחמה, שבו אנו מנוסים כל כך, הוא אחד מהמצבים הרגישים ביותר בחיי האומה, במצב זה יש גיוס מילואים כללי בצווי 8 וזאת על מנת על לאייש תפקידים שונים בחזית ובעורף.

בעת קבלת צו 8, איש המילואים הממוצע (שלא קיבל פטור רשמי ממילואים) יודע היטב מה התפקיד אותו הוא אמור לבצע בזמן המלחמה. לא מדובר בהפתעה או במצב של חוסר ודאות בנוגע למיקום ההתייצבות, סוג היחידה והתפקיד הספציפי שאליו הוא מיועד.

צווי 8 מחולקים לא רק במצבי מלחמה (גם בפעולות או מבצעים) אך ברוב המקרים מדובר במצב קיצוני, מצב שבו המדינה והצבא מחויבים לגייס כוחות נוספים על מנת שיגבו ויעבו את הכוחות הסדירים בהגנה על גבולות המדינה ואזרחיה.

בשל הרגישות הגבוהה שקיימת בעת גיוס כוחות מילואים, עריקות של איש מילואים היא דבר שנתפס ברצינות רבה, יש לציין רצינות רבה יותר מאשר עריקות בתקופת שגרה ולכן חשוב להבהיר ולהסביר היטב את ההשלכות של עריקות ממלחמה.

 

עריקות ממילואים

עריקות בצבא הינה עבירה שבה החייל בורח או לא מתייצב ביחידה הצבאית אליה הוא מחויב. ב-21 הימים הראשונים של ההיעדרות החייל ייחשב כנפקד ולאחר תקופת זמן זו החייל יוגדר כעריק.

על מנת להבין את החומרה די להביט בתוצאותיה האפשריות: רישום פלילי במשטרת ישראל ועד עשר שנות מאסר. במצב שגרתי וממוצע, ישנם כ-4000 עריקים מצה"ל כאשר הסיבות לעריקה שלהם לרוב מתבססות על בעיות נפשיות, כלכליות או אידיאולוגיות.

עריקות ממילואים היא עבירה דומה שנוגעת במצב שבו איש מילואים קיבל צו מילואים כחוק, אך החליט על דעת עצמו שלא להתייצב ביחידה שאליה הוא נקרא מבלי שהוא מחזיק בסיבה מוצדקת, מאושרת וידועה מראש (לרוב סיבה נפשית או רפואית).

העבירה הזו מטופלת על ידי פרקליטות עריקים, שהיא הזרוע הביצועית לעניין זה בפרקליטות הצבאית. הפרקליטות היא זו שמגישה כתב אישום לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, אך ישנם מקרים מעטים בהם הפרקליט הצבאי הראשי מסתפק בדין משמעתי.

למעשה, מרגע שליחת צו המילואים, אנשי המילואים נמצאים תחת החוק הצבאי ולכן הפרקליטות יכולה להעמיד את אותו איש מילואים לדין על היעדרות משירות מילואים.

 

עריקות ממילואים במלחמה

כאמור, עריקות משירות סדיר או מילואים הינו חמור בפני עצמו, אך עריקות בזמן מלחמה הינה חמורה הרבה יותר משום שמדובר במצב רגיש ומיוחד שבו כל איש מילואים מחויב להגיע ליחידה המיועדת על מנת לתמוך בצבא במצב קיצוני של מלחמה.

הפעם האחרונה שמדינת ישראל נתקלה בכמות גדולה של עריקים בזמן מלחמה היתה במלחמת לבנון השנייה שהתרחשה בקיץ 2006.

בעת המלחמה ולאחריה, כחלק מהלקחים שהופקו, הצבא והפרקליטות הקשיחו עמדות בכל הנוגע לעריקות בכך שהשקיעו מאמצים רבים בתפיסת העריקים, אכיפת העבירה והגדלת חומרת הענישה.

מנגד, בעוד שהעונש המירבי על עריקות בזמן מלחמה היה 15 שנים, בשנת 2016 בוצע תיקון לחוק השיפוט הצבאי והוחלט שעריקות בזמן מלחמה או מצב חירום עלולה להוביל לעונש מקסימלי של 10 שנים.

למעשה, הפרוצדורה של אכיפת עבירת העריקות אינה שונה באופן משמעותי במצב שגרה או מלחמה. לעומת זאת, הענישה על עריקות ממילואים בזמן מלחמה חמורה מאוד והיא זו שמעידה על הדרך שבה העבירה הזו נתפסת בצבא, במערכת הביטחון ובחברה כולה.

 

חריגים

אמנם האחריות על שינוי כתובת מגורים של חייל מילואים היא על החייל עצמו, אך במקרים בהם צו המילואים לא הגיע ליעדו מסיבה כזאת או אחרת – הדבר יכול לעמוד לזכותו של החייל בעת בחינת עבירת העריקות בזמן מילואים.

כמו כן, גם אחרי שמתנהל ההליך מול הפרקליטות הצבאית, החייל יכול להעלות טענות בדבר כשירות נפשית ובריאותית לשירות מילואים. במידה והטענות הללו יתבררו כנכונות, הדבר יכול לסייע לחייל העריק בעת קביעת העונש.

 

מטוסי קרב במלחמה

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו