החזרה מהגלות – עריקות לחו"ל והחזרה אל ארץ הקודש

תוכן עניינים

צעירים ישראלים רבים יעידו על עצמם כי אינם מרוצים מלקיחת חלק בצבא ההגנה של ישראל, ואף נרתעים מהרעיון עוד טרם תחילתו של שירותם הצבאי.

עם זאת, בעוד מריבת החיילים מתנחמים בשווארמה בתחנה המרכזית של באר שבע בשעות הבוקר של תחילת השבוע, יש כאלו אשר לוקחים צעד קדימה את דחיית הקץ ובוחרים לעזוב את המדינה, על מנת להתחמק מאותם ימי ראשון והמדים הנלווים להם.

 

לערוק או לא לערוק – זו השאלה

בישראל בה חוק השירות הצבאי הוא חובה, לא פעם נתקל הגוף הצבאי בסוגים שונים של היעדרויות מהשירות ללא אישור על כך. כיום בצה"ל ישנם כ- 4,000 עריקים משלל סוגים, ואלו מבצעים זאת לרוב מתוך שיקולים כלכליים, נפשיים, ופציפיסטיים. כאשר חייל המיועד לשירות או אשר נמצא בשירות נעדר מהצבא, יוגדר על פי צה"ל כנפקד עד כשלושה שבועות, ולאחר מכן יוגדר החייל כעריק. מעבר החייל מסטטוס הנפקדות לעריקות הופך את ההיעדרות לבעלת משקל כבד יותר בכל הנוגע להתמודדות המשפטית והענישה איתה יצטרך העריק להתמודד.

אבל בלי לחץ, אם סתם ששכחתם לקום בבוקר עד להגדרתכם כעריקים ינקטו מספר צעדים על מנת לוודא אם אכן זהו המצב, כגון ביקורים בביתכם על ידי נציגי שלישות, ושליחת מכתבי אזהרה. לאחר מכן הטיפול בבעיה מועבר למדור עריקים בתל השומר ולמשטרה הצבאית.

 

עריקה לחו"ל, מה זה כולל?

אחת מהדרכים הנחשבות לקיצוניות בסגנונן להיעדרות משירות צבאי היא עזיבה לחו"ל, בזמן או טרם תחילתו של השירות הצבאי. על פי לשכת עורכי הדין (2018), עריק אשר ערק לחו"ל גורר אחריו באופן אוטומטי הוצאת פקודת מעצר, אשר תופעל נגדו ברגע שכף רגלו תדרוך בארץ ישראל. בעקבות כך אזרחים רבים שהשתמטו משירות צבאי בוחרים שלא לשוב לארץ, ומנתקים כל קשר עם ישראל. אך לפני שתגזרו דרכונים, כדאי שתדעו כי ניתן להימנע ממצב זה, ולנסות להסדיר את מעמדכם אל מול גורמי הצבא, דבר אשר לעיתים מתקבל בבית המשפט הצבאי, בייחוד כאשר זמן העריקה ממושך מהרגיל.

 

החלטתם לחזור לארץ? בואו נראה איך זה עובד מבחינה משפטית

על פי חוקי השיפוט הצבאי (1955) חייל אשר ערק כאשר אין בכוונתו לחזור, דינו מאסר של עשר שנים (סעיף 92). עם זאת, חוק ההתיישנות על עבירה של עריקה נכנס לתוקף החל מסיומן של עשר שנים גם כן. לעריק אשר נמצא בחו"ל ישנה האפשרות להסדיר את מעמדו בישראל בעזרת קונסוליה במדינה בה הוא נוכח, אך לרוב יוצגו בפניו שתי נקודות עיקריות: הראשונה, צה"ל לא נוהג לדון בענייני עריקה דרך גורמים מסוג זה. על מנת להסדיר מול צה"ל את מעמדו של העריק עליו לשוב לישראל, להתייצב ולשאת בתוצאות העבירה, רק לאחר שעשה זאת יוכל העריק לנהל משא ומתן ולהציג את טענותיו מול הגורמים הצבאיים. הנקודה השנייה שתוצג בפני העריק היא (כפי שצוין קודם לכן) כי אם ינסה להיכנס לישראל, ייעצר בשדה התעופה ויעוכב עד אשר יסדיר מעמדו ויישא בתוצאות העריקה. כל זה נשמע מאד לא נעים, ולמזלכם, יש דרך לעקוף זאת.

 

עורך דין זו לא מילה גסה

כיום על מנת להסדיר מעמד אל מול הגורמים של הצבא פונים צעירים למשרדי עורכי דין ואלו לרוב עוזרים להם בפניותיהם. הסדרת מעמדו של העריק לרוב תיסגר לאחר שהוחלט כי יינתן לו פטור משירות ביטחון, ומאותו רגע והילך יוכל לחזור לארץ ללא עיכוב או העמדה לדין.

 

חשוב לדעת!

נקודה רלוונטית אשר לא מוכרת לרבים היא כי מפעם לפעם ישנה בדיקה רוחבית של תיקי משתמטים פתוחים, וחלקם נסגרים וזוכים בפטור משירות ביטחון.  צה"ל נוקט בשיטה זו על מנת "לאוורר" את ארכיוני המשתמטים, מתוך הבנה כי עריקים המתקרבים לשנות ה- 40 לחייהם, אינם יכולים לחזור ולשרת בשירות צבאי. עם זאת, אזרחים ישראלים רבים אשר ערקו לחו"ל וקיבלו פטור בדרך זו סוברים כי הינם עדיין מוכרזים כנעדרים מן השירות הצבאי, וכי אין ביכולתם לחזור לארץ ללא מעצר והתחלת תהליך פלילי.

 

לסיכום – אל ייאוש!

ניתן לראות בעריקות חו"ל כדרך מייאשת ביותר להתמודדות עם החובה המוטלת על האזרח הישראלי, אך עם זאת, הכחשת הסיטואציה אינה בהכרח פתרון אידיאלי. צה"ל בשנים האחרונות נמצא בצמצום סדר כוח ארוך וגורף במרבית המחלקות, ולכן ניתן להאמין כי בעזרת היערכות טובה ועורך דין סביר, ניתן יהיה לחזור למולדת בטווח שנים נסבל. בסיום אופטימי, במידה ואת שורות אלו קוראים עריקים השוהים בחו"ל כבר זמן ממושך, נמליץ לבדוק האם התיק שלכם עדיין צובר אבק בארונות השלישות הצבאית, או שמה כבר מזמן לא שם.

 

מזנאיים

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
ספרים
פרופיל נפשי

מהו בכלל פרופיל? איך הוא נמדד? האם הוא נפשי

כתבות נוספות שאולי תאהבו