עבירות רכוש בצבא ועונשן

תוכן עניינים

אחת העבירות השכיחות ביותר המבוצעות על ידי חיילים בצה"ל היא עבירת רכוש, דבר לא מפתיע בהתחשב בכך שאצל כל אדם המשרת בצה"ל עוברים פרטי רכוש שונים.

בין אם מדובר בפריטים פשוטים, פריטים טכנולוגיים או נשק, מטבע הדברים עלולות להתבצע בפריטים אלה עבירות רכוש.

בעיסוקינו בעבירות רכוש, יש להבין כי לא מדובר רק בעבירות גניבה, אלא גם עבירות הקשורות בשמירה על הרכוש הצבאי ועל שלמותו ומניעת אובדנו.

לעבירות רכוש בצבא ישנם עונשים מגוונים, כתלות בחומרת העבירה ובסוג הרכוש בו בוצעה העבירה. ישנן עבירות קלות באופן יחסי, ואלה גוררות הליכים משמעתיים בלבד במסגרתם נשפט החייל בפני קצין שיפוט. עם זאת, עבירות רכוש שבוצעו בנסיבות מחמירות עלולות לגרור הליכים פליליים, במסגרתם יפתח לחייל תיק פלילי ותתנהל נגדו חקירה במשטרה צבאית, וכן עלול החייל לעמוד למשפט בבית דין צבאי.

להלן פירוט על עבירות הרכוש הנפוצות בצבא, לרבות ההליכים והעונשים הנגררים מעבירות אלה:

 

אי שמירה על רכוש צבאי

עבירת אי שמירה על רכוש צבאי היא עבירה התנהגותית, והחומרה שלה אינה תלויה רק בתוצאת העבירה. הכוונה היא שחייל אחראי לשמור על רכוש צבאי הנמצא ברשותו, על שלמותו ומניעת אובדנו ואם לא עשה כך עבר החייל את העבירה גם במידה והרכוש לא ניזוק, נגנב או אבד. סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי מבחין בין סוגי הרכוש, וקובע כי במידה ומדובר ברכוש כגון נשק או כלי תחבורה העונש חמור יותר ועומד על שלוש שנות מאסר. במידה ומדובר ברכוש צבאי מסוג אחר העונש הוא שנת מאסר אחת, אך לצד זאת יש לציין כי במידה ושווי הרכוש אינו עולה על 8,500 ש"ח, יש אפשרות לפעול להסדר מותנה וסגירת תיק מול הפרקליטות וזאת לאור הנחיה מספר 3.07 של הנחיות התביעה הצבאית הראשית, בדבר "הסדרים מותנים והסדרי הקפאה".

 

הוצאת רכוש מרשות הצבא

עבירה זו מתייחסת להוצאת רכוש צבאי שלא כדין מרשות הצבא, כלומר לגניבת רכוש מהצבא (וזאת בנפרד מעבירת גניבה מחייל אחר). חומרת העונש בעבירה זו תלויה בשווי הרכוש הגנוב, כאשר סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי גנבת רכוש מהצבא שלא עולה על הסכום הקובע (סכום השווה לעשר משכורות יסוד של טוראי בשירות חובה, בגובה שהן בעת ביצוע העבירה) תגרור מאסר של שלוש שנים; גנבת רכוש ששוויו מעל הסכום הקובע תגרור מאסר של שבע שנים, וגניבת נשק עונשה מאסר של חמש עשרה שנים.

לאור הנחיה מספר 3.07 של הנחיות התביעה הצבאית הראשית, בדבר "הסדרים מותנים והסדרי הקפאה", במידה ושווי הרכוש שהוצא שלא כדין מרשות הצבא אינו עולה על 3,500 ש"ח ואינו נשק או אמצעי לראיית לילה, יש אפשרות לפעול להסדר מותנה וסגירת תיק מול הפרקליטות.

 

השמדת רכוש

עבירה זו מתייחסת להשמדת רכוש ביודעין, ומבחינה בין סוגי הרכוש והבעלות עליו. סעיף 76 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי השמדת רכוש השייך לחייל אחר, השחתתו או אובדנו עונשם ארבע שנים מאסר. השמדת רכוש צבאי במזיד היא עבירה חמורה עוד יותר, ותגרור מאסר שבע שנים. במידה ומדובר בהשמדתם או בהשחתתם של נשק, כלי תחבורה או כלי טיס בבעלות הצבא, עונשם הוא חמש עשרה שנות מאסר. חשוב לציין כי ענישה זו היא על השמדת רכוש שנעשתה ביודעין ובמזיד, בניגוד להשמדת רכוש ברשלנות ובניגוד לעבירת אי שמירה על רכוש צבאי ישנה דרישה שהרכוש ייפגע בעקבות העבירה.

 

גניבת רכוש מחייל אחר

סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש או כסף מרשותו של חייל אחר, דינו שנתיים מאסר. סעיף זה מתייחס לגניבת רכוש מידי חייל אחר, בניגוד לסעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי שעוסק בגניבת רכוש צבאי. בהתאם להנחיה מספר 2.08 בדבר "עבירות גניבה" של הנחיות התביעה הצבאית הראשית, לפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות להליכים בטיפול בתלונות גניבה, בהתאם לחומרת העבירה:

  1. במידה ושווי הרכוש הגנוב לא עולה על שווי שתי משכורות טוראי בגובה שהן בזמן ביצוע העבירה ובמידה שהחייל לא הורשע בעבר בעבירה דומה בדין משמעתי או פלילי, תטופל העבירה בדין משמעתי.
  2. במידה ושווי הרכוש הגנוב עולה על שווי שתי משכורות טוראי, יוגש נגדו כתב אישום בגין עבחרת גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי. כתב אישום עלול להיות מוגש גם במקרה ושווי הרכוש נמוך מהסכום לעיל, אך מדובר בנסיבות מחמירות כגון גניבה סדרתית או הרשעות קודמות. עם זאת, במידה השווי הרכוש הגנוב לא עולה על שווי שלוש משכורות טוראי והרכוש אינו מכשיר טלפון חכם, יש אפשרות לפעול להסדר מותנה וסגירת תיק מול הפרקליטות וזאת לאור הנחיה מספר 3.07 של התביעה הצבאית הראשית, בדבר "הסדרים מותנים והסדרי הקפאה".
  3. במידה והגניבה היא חלק מסדרת גניבות, או במקרה בו מדובר בגניבת רכוש שערכו גבוה, תיבחן לייחס עבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, שהעונש עליה עומד על שלוש שנות מאסר.

 

נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין

עבירה זו מתייחסת למה שנקרא בז'רגון הצבאי "השלמת ציוד", כלומר העברת ציוד מיחידה אחת של צה"ל ליחידה אחרת שלא כדין או עיכוב של אספקה וציוד צבאי שלא כדין. סעיף 82 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי עונשה של עבירה זו הוא מאסר שנתיים.

כאמור, כפי שעבירות רכוש בצבא מגוונות כך גם ההליכים והעונשים הנגררים מעבירות אלה. במידה וחייל זומן לחקירת מצח בשל עבירת רכוש, יש לזכור כי מדובר בחקירה לכל דבר בה לכל מילה שהוא אומר יש משמעות. מסיבה זו מומלץ בטרם החקירה להיוועץ בעורך-דין המתעסק בתחום הצבאי ובעבירות רכוש, ולקחת בחשבון שככל שהעבירה חמורה יותר כך מוטב להיוועץ בעורך דין מנוסה יותר. לא תמיד עורך דין יוכל לבטל את העונש, אך לעיתים יעלה בידו לצמצמו.

 

כלי נשק

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו