עבירות נשק בצבא

צה”ל מאוד חושש שחיילים ינצלו את העובדה שיש בצבא כמויות עצומות של נשק ואמצעי לחימה, ובצורה דיי נגישה לחיילים רבים ולכן  לוקח ברצינות רבה את נושא עבירות הנשק.

נושא זה נחלק למספר נושאים מרכזיים עמם הצבא נאלץ להתמודד, בינהם: הפקרת נשק והוצאת נשק מרשות הצבא, סחר בנשק ואף שימוש בלתי חוקי בנשק, ומתמודד עם על אחת מסוגיות אלה בדרכים מגוונות ובאמצעי ענישה מגוונים.

הפקרת נשק

צה”ל מתייחס אל הפקרת נשק, כנתבך בעבירה כללית יותר המכונה במונח הצבאי “הוצאת נשק מרשות הצבא”. מבחינת צה”ל “נשק” כהגדרתו, הינו כל אמצעי לחימה או חלק מאמצעי לחימה.

הפקרת נשק מתייחסת אל מקרה שבו חייל לא שמור כראוי על נשק והנשק אבד או נגנב, או במקרה בו השאיר החייל נשק במקום הוא לא היה אמור להיות בתוך בסיס צבאי (לדוג’, רובה שהיה אמור להיות על החייל אך החייל הניח אותו בצד ושכח אותו שם), או מחוץ לכותלי הבסיס (לדוג’, חייל שיצא הביתה עם נשקו האישי, השאיר אותו בבית בתנאים לא שמורים מספיק ויצא מהבית) והנשק אבד או נגנב.

הדין במקרה של הפקרת נשק

במקרה שנשק אבד או נגנב כתוצאה מהפקרת נשק, היחידה הצבאית מדווחת על כך למשטרה הצבאית (מצ”ח) והיא זו שאמונה על חקירת המקרה ונסיבותיו והגשת כתבי אישום במקרה הצורך. במקרה בו מצ”ח מגיע למסקנה כי אובדן/ גניבת הנשק לא התבצע כתוצאה מפזיזות או רשלנות את החייל, אזי המקרה יועבר ליחידה הצבאית של אותו חייל, לצורך עמידה לדין משמעתי.

הוצאת נשק מרשות הצבא

במקרה של הוצאת נשק מרשות הצבא, כלומר מרשות אותו בסיס צבאי אליו הוא היה משויך, ללא רשות הינה עבירה חמורה מבחינת צה”ל, אף אם אותו נשק אינו תקין או אינו מהווה סכנה (לדוג’, רימון שאינו חי).

גם הסתרה של נשק בתוך בסיס צבאי, מכל סיבה שהיא, נחשבת להוצאת נשק מהצבא. ההיגיון הוא שנשק שהוחבא ע”י אחד החיילים, אף אם עדיין לא הוצא מהבסיס הצבאי, המטרה של אותו חייל הייתה בסופו של דבר להשתמש בנשק זה לצרכים שלא לשמם הוא מיועד.

הגשת כתב אישום במקרה של הוצאת נשק מרשות הצבא

התובע הצבאי יפעיל את שיקול דעתו ויחליט האם להעמיד את החייל לדין משמעותי או שמא יש עניין בהגשת כתב אישום לפי שיקולים שונים, בהם: המניע והמטרה שלצורך כך בוצעה העבירה, סוג הנשק שהוצא והסיכון שיש בנשק זה בן בפגיעה בשלום הציבור, והן בפגיעה בביטחון המדינה וכמות הנשק שהוצאה. במקרה שמדובר בהוצאת נשק לצורך שימוש פלילי או עברייני, התובע הצבאי יבקש את מעצרו של החייל הנאשם עד תום ההליכים

סחר בנשק

סחר בנשק משמעו העברה של נשק, אל גורם אחר אשר אינו מוסמך ע”י הצבא. אין חובת הוכחה של התביעה הצבאית כי החייל הנאשם קיבל תמורה בגין אותה העברת נשק, על מנת להעמידו לדין בגין סעיף זה. מצ”ח הינו הגוף החוקר עבירות של סחר בנשק. הדין יהיה תלוי בהיבטים רבים בהם סוג הנשק שנסחר, כמות הנשק והגוף אליו הנשק הועבר (גוף ישראלי אשר עלול להשתמש בנשק לצרכים פליליים, לעומת ארגון עוין אשר עלול להשתמש בנשק שהועבר אליו לפגיעה בביטחון המדינה או אזרחי המדינה).

שימוש בלתי חוקי בנשק

זוהי אחת מעבירות הנשק השכיחות בצה”ל. צה”ל רואה “שימוש בלתי חוקי בנשק”, ככל שימוש שאינו למטרת אימונים שנקבעו והונחו ע”י המפקדים או לשימוש מבצעי. יש לציין, כי גם בעת זמן מבצעי, שימוש בנשק שאינו עפ”י נוהל הוראות פתיחה באש מהווה עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק. גם ירי ללא אישור (לדוג’, במטווחים), “משחקי נשק” ואיום על אדם אחר באמצעות נשק, מהוות עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.

צה”ל לוקח ברצינות ובחומרה עבירה זו והיחידה הצבאית מחויבת לדווח על כל מקרה של עבירה זו, למצ”ח לצורך פתיחה בחקירה צבאית.

לסיכום

שמרו על הנשק האישי שלכם והשתמשו בו אך לצורך בו הוא מיועד – שמירה על המדינה. צה”ל אינו גוף רחמן בכל הנוגע לעבירות נשק ופועל תמידית על מנת לצמצם ככל שניתן את כמות העבירות, בכל המישורים העומדים לרשותו, הן באמצעי הסברה ובמקרי הצורך באמצעים משפטיים מחמירים.

עו''ד ענבר אלון

חבל שתשלם מחיר כבד!
שיחת ייעוץ שֶׁתַּחֲסֹךְ לך טעויות של בית סוהר.