עבירות אלימות בצבא

תוכן עניינים

צה"ל הינו הצבא המוסרי בעולם, האמנם?

בכל ישראלי ממוצע מתעוררת התרגשות רבה כאשר הוא שומע את צירוף המילים "צבא ההגנה לישראל". כינוי זה מייצג את הגוף האמון על השמירה ועל הביטחון במדינה, וברמה הרגשית הוא מעורר מיד אסוציאציות חיובית הקשורות בערכים כמו מוסר, אנושיות ונאמנות. משפטים כמו "תאכל, תגדל, תהיה חייל" מעידים על הדימוי שרוכש לו חייל בצבא, ומציגים לנו כבר מגיל ינקות מעין מודל אחריו צריך להתחקות. נשאלת השאלה, האם האידיאל הצבאי המתואר אכן עולה בקנה אחד עם הדינמיקה האנושית בין המשרתים בפועל? והאם אותם המשרתים אכן פועלים על פי אותו חזון צבאי, אשר חורט על דגלו את ערכי הכבוד והמוסר?  התשובה, לצערי הרב, תהיה לא.

בצבא מתרחשות על בסיס יומיומי עבירות אלימות. המשרתים המעורבים במלאכת האלימות הם לרוב מפקדים, אשר מנצלים את מרותם ונוקטים בפעולות אלימות כלפי המשרתים תחתם, ואילו לעתים מדובר בחיילים שעושים כן כלפי עמיתיהם לשירות. האלימות יכולה לבוא לידי ביטוי הן בהיבט הפיזי, כאשר מקיימים מגע אסור או פסול, והן בהיבט המילולי בו משתמשים באמירות פוגעניות ולא מכבדות. עבירות האלימות הללו מהוות הפרה בוטה של ערכי הכבוד והמוסר, עליהם שעון האידיאל הצבאי.

 

מה עושים כשסובלים מאלימות בצבא? מדווחים!

מתוך דו"ח מסכם של נציב קבילות החיילים משנת 2019, עולה כי מאות חיילים חוו אלימות פיזית או מילולית לאורך השנה. מרבית הקבילות שהגישו החיילים נוגעות בהתבטאות לא ראויה ובמעשים הפוגעים בכבוד החייל, כאשר יתר הקבילות נוגעות בהתנכלות לחייל וביחס פיזי אלים. עוד עולה מהדו"ח כי מקרי האלימות המילולית כמעט והכפילו עצמם משנת 2018, בעוד מקרי האלימות הפיזית פחתו בכמות זניחה ביותר. בדו"ח ניתנות מספר דוגמאות להמחשה, המביאות לידיעה מהי עבירת אלימות ואילו אמצעי ענישה ננקטו כנגד העוברים על החוק.

 

"רק טפיחה על הפנים" -דוגמא לעבירת אלימות פיזית

במקרה הראשון שמתואר בדו"ח, עולה כי קצינה בדרגת סגן- אלוף טפחה על פניה של החיילת שלה, מאחר ולא הייתה מרוצה מההתנהלות המקצועית שהפגינה. החיילת טענה שפרט לכך, לאורך כל שירותה קיבלה יחס נוקשה מטעם המפקדת שלה. בבירור שנערך לאור המקרה, טענה הקצינה כי הדבר נעשה בהלצה ולא הייתה לה כל כוונה ממשית לסטור לחיילת. עוד אמרה הקצינה, כי המגע שהיא מקיימת עם חייליה הינו חברי למדי ואין בו שום אספקט אלים או נוקשה. לבסוף קיבלה המפקדת הערה על התנהלותה, והתבקשה להפיק לקחים מהמתרחש.

 

דוגמא לעבירת אלימות מילולית כלפי בת העדה האתיופית

במקרה אחר, חיילת ממוצא אתיופי דיווחה על נגד שהשתמש כנגדה בביטויים גזעניים ולא הולמים. לדבריה, במהלך שיחה שקיימו בזמן שישבו בחדר האוכל ביחידה אמר הנגד: "אתם לא יהודים, אתם גויים, אתם התנהגתם יותר גרוע מערבים". הנגד ניסה להצטדק, בטענה כי הדברים נאמרו בהקשר להפגנות שנערכו על ידי אתיופים ובהשוואתם בהקשר הזה לערבים. מהחקירה שקיימו גורמים צה"ליים, נטען כי האירוע מהווה פגיעה אנושה בערכי צה"ל, ויתרה מכך בקבוצה שלמה באוכלוסייה. על כן, הנגד הודח מתפקידו.

 

עבירות אלימות בשנת 2020? לא ולא!

העיון בממצאי הדו"ח הותיר אותי מופתעת למדי. מעצם היותי חלק מההוויה הישראלית, אני חשה שאנחנו נמצאים בשיאה של תקופה נאורה וליברלית. התקשורת, שתפקידה הוא בעיקר ליידע את הציבור ולבקר מעשים שלא עולים בקנה אחד עם הנורמות החברתיות שסיגלנו, מרבה לדווח על מקרי אלימות. הסיקור הנרחב מעורר מודעות למעשים נתעבים אלו, אשר גוררת עמה ביטויים רבים של מחאות וגינויים בקרב הציבור, החל בפרסומים זועמים ברשתות החברתיות וכלה במחאות פיזיות שזועקות לשינוי.

דווקא בגלל שישנם דיווחים רבים על אלימות בין אנשים בחיים האזרחיים, הציפייה מהצבא כצבא מוסרי ומתקדם היא לשמש דוגמא לאזרחים ולעמוד על אפס מקרי אלימות. באופן אירוני למדי, נדמה שדווקא במסדרונותיה האפלים של המערכת מתקיימים אירועי האלימות הקשים ביותר. הנתונים שעולים מאותו הדו"ח לא מבשרים טוב, אלא בדיוק ההפך, מייצרים תחושה שהאוכלוסייה המגויסת נמצאת ברגרסיה ביחס לקודי ההתנהגות המתבקשים.

 

"מהפחית שאני זרקתי בבקו"ם עשו את הדסקית שלך, יא צעיר!"

מקור הלגיטימציה לפגיעה פיזית או מילולית, טמון פעמים רבות בשאלת הוותק. בצבא ההגנה לישראל ישנה התפיסה הרווחת שככל שאתה "צעיר" יותר, הווה אומר מי שהתגייס לאחרונה, כך יש לך פחות כוח ומעמד. הוותיקים יותר מוצאים בהנחה הזו סיבה ממשית להתעללות. הם עורכים מעין אמבוש פיזי או מנטלי, וגורמים למגויסים הטריים לתחושות של זרות וניכור. המפקדים מעלימים עין מהנושא פעמים רבות, בעיקר כי זה הפך להיות מעין נורמה צה"לית, ויש אף מי מהם שמצטרפים ומעמיקים את תחושות ההשפלה והביזוי.

 

אז מה עושים כדי למגר את עבירות האלימות בצבא?

לעניות דעתי, אין בקרה שוטפת על עבירות האלימות המתרחשות בצה"ל. מצער לשמוע על חוויית שירות שנהרסה כליל לאור גילויי אלימות, אשר הותירו את המשרת עם צלקות נפשיות ותחושות של חוסר אונים. אני חושבת שמכורח התפקיד של מפקד בצבא, ישנן ציפיות שהן מעבר למקצועיות ומצוינות, והן שמירה על אנושיות ודאגה למי שמשרת תחתיו. במערכת בה החייל הפשוט הוא לעתים לא יותר מבורג קטן במערכת, נדרשת דמות סמכותית שתקנה לו רשת ביטחון פיזית ורגשית, ושתוודא את שלומו ואת ביטחונו. אלימות על כל צורותיה משחיתה את הנפש, ולכן חובת הצבא לא מסתכמת בשמירה על ביטחון העם בגבולות, אלא גם נוגעת בשמירה על הביטחון הנפשי של חייליו.

 

אגרוף

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
חקירות מצ"ח

מצ"ח, או בשמה המלא "משטרה צבאית חוקרת", היא יחידה

כתבות נוספות שאולי תאהבו