פקודת מטכ”ל – ימי חופש לחייל בקבע

להיות חייל זה לא קל, על אחת כמה וכמה בשירות קבע.

אתה בורג בתוך מערכת גדולה, לעיתים בלתי אפשרית, ובעיקר – מלאה בחוקים.

לא תמיד ברור לנו מה הן הזכויות שלנו כחיילים באותה מערכת (לעומת זאת, ברור מאד מהן החובות שלנו…).

בייחוד המצב נכון כשמדובר בימי חופשה. לכן, אם חשובות לכם הזכויות שלכם, ואם חשובים לכם ימי החופשה, הקדישו שתי דקות מזמנכם וקראו את המאמר הבא.

 

קצת פרטים יבשים

“פקודת מטכ”ל 36.0401 – חופשת חיילים בשירות קבע”, זהו שמה של הפקודה המשחררת אתכם מדום לנוח.

בין אם הקבע שלך הוא במסגרת שירות חובה או במילואים, מגיעים לך כ- 14 ימי חופשה בשנה עד לשנת השירות השלישית שלך.

בשנת השירות השלישית, הרביעית והחמישית מגיעים לך כחייל כ- 20 ימי חופשה בשנה, ומהשנה השישית והלאה כ- 25 ימים.

עם זאת, אם שהיתם רק חלק מהשנה בצה”ל (למשל, אם אתם בלימודים מטעם צה”ל) ימי החופש שלכם יחושבו כך:

מ’ס ימי החופשה השנתית המגיעים לך ע”פ הותק (כמתואר לעיל)
מ’ס ימי שירות תקין באותה שנה
365

 

כמובן, ימי שישי ושבת, בתוספת ערבי חג ומועד לא ייחשבו לכם ימי חופש, ודבר זה תקף לגבי כל העדות. לעומת זאת, אם תרצו לחתום חופש על יום שישי או ערב חג, יהיה מדובר רק בחצי יום חופש. אם תבחרו לצום, לעומת זאת, תהיו זכאים לכך שמפקדכם ישחרר אתכם מכל פעילות – אך תאלצו לחתום את אותו יום.

 

ולפרטים הפחות יבשים (והיותר מרגיזים)

חופשה או לא חופשה, אתה עדיין חייל. בתוך כך, אתה עדיין חלק ממערכת שזקוקה לך. לכן, מועד החופשה ואורכה חייב להיות מתואם מול מפקדך ומאושר על ידו. עם זאת, אל ייאוש! למפקד היחידה יש אינטרס שתנצלו את כל ימי החופשה שלכם. למעשה, הוא מחוייב לכך.

פרט קטן שחשוב לדעת – יום עבודה שבו לא ביצעתם פעילות של לפחות חמש שעות ייספר לכם כיום חופש. או מה שנקרא – תתחילו להזיז את עצמכם.

ולכל מי שחושב להתחכם עם המערכת – צה”ל מעמיד לדין כל מי שחורג מימי החופשה שלו, וימי האקסטרה יורדים מסך ימי החופשה שנותרו לו (אם גם את המצבור הזה הוא “חיסל”, צה”ל מקצץ משכרו בהתאם לחריגה).

 

על צבירת ימי חופש

אם אתם עוברים משירות חובה לקבע, הצבא ידאג לכך שתנסו להשלים את כל ימי החופש שלכם עוד לפני הכניסה לקבע. אבל – וזהו אבל גדול – במידה ולא תצליחו, תוכלו לנצלם רק בשלושת החודשים הראשונים לשירות הקבע שלכם.

ככלל, הצבא לא מאפשר לצבור ימי חופש למעט מקרים חריגים.

 

מילה על חופשות יחידתיות

נופש­ יחידתי כשמו כן הוא – נופש שאליו כל היחידה מחויבת לצאת. בין אם תרצו בזאת או לא, אותם ימי חופשה ינוכו מסך ימי החופש שלכם.

בשנת פעילות אחת הצבא מחוייב לספק לכם בין חופשה יחידתית אחת לארבע, אלא אם כן הפעילות המבצעית לא מאפשרת זאת.

 

חופשת משפחתית

חייל הנישא יהיה זכאי לעשרה ימי חופש, וכמו כן חייל שנולד לו ילד / אימץ ילד.

במקרה של שמחה משפחתית אתם זכאים לכ- 24 שעות חופש, אבל אל תמהרו לשמוח – כל אותם ימי חופש יורדים מן המכסה השנתית שלכם.

לא כל שכן במקרה פטירה של קרוב מדרגה ראשונה – אתם זכאים לחופש מרגע הפטירה עד לקבורה, וכן לשבעה ימים נוספים. כמו אתם זכאים ליום חופש ביום השלושים וביום השנה למותו.

 

לכל כלל יש יוצא מן הכלל

חייל המוגדר כנכה צה”ל ומבלה יום בחמי מרפא – אין זה נספר לו כיום חופש.

כנ”ל לגבי חייל התורם מח עצם, אשר מגיעים לו בעקבות כך כ- 7 ימי חופש שאינם נספרים – אחד מהם הוא יום התרומה.

חייל התורם איבר זכאי בהתאם ל- 20 ימי חופשה (כשאחד מהם הוא יום התרומה).

בנוסף, יום בו החייל מתייצב בבית דין צבאי או אזרחי לא ייספר לו כיום חופש (אלא אם כן הוא היה הצד היוזם. במקרה כזה יצטרך לנכוח, כאמור, לפחות 5 שעות ביחידה).

במקרים של “חופשה מיוחדת” מטעמים חריגים, הצבא עשוי לאשר לכם חופשה בתשלום של עד כ- 14 יום, או חופשה ללא תשלום של עד כ- 31 יום (זאת, אלא אם כן החייל מאריך מראש את שהותו בקבע לפרק זמן השווה לחופשה).

כמובן, בזמנים שבשגרה ייתכנו מקרים חריגים נוספים, אך כל מקרה חריג כזה צריך להיות מאושר בידי ראש אכ”א ומתואם עם היועץ הכספי לרמטכ”ל (או לחילופין, מי שהוסמכו לכך מטעמם).

 

שעת חירום

בשעה המוגדרת כשעת חירום (ובתקווה שלא נגיע לשם) אף אחד מהחיילים לא רשאי לממש ימי חופשה, למעט במקרים הבאים:

חייל נשוי רשאי לחופשה נישואים של כ- 5 ימים.

חייל שנולד לו ילד זכאי גם כן לחופשה של כ- 5 ימים.

חופשת אבל לקרוב מדרגה ראשונה תינתן לפרק הזמן שבין הפטירה לקבורה, ובנוסף לכ- 7 ימים נוספים שיחולו עם צאת החג.

חופשה מיוחדת מסיבה כזו או אחרת תינתן לעד כ- 7 ימים.

 

לסיכומו של עניין…

על אף שזו אחריותו של מפקד יחידתכם לבדוק שניצלתם את כל ימי החופש, לפי “פקודת מטכ”ל 36.0401 – חופשת חיילים בשירות קבע” זוהי אחריות החייל (שהוא למעשה – אתם) לבדוק ולעקוב אחר הנתונים המוזנים לו בידי שליש היחידה, או באופן כללי – להיות בבקרה על ימי החופש שלו.

ועל זה נאמר:” אם אין אני לי – מי לי?”.

 

לוחמים

עו''ד ענבר אלון

חבל שתשלם מחיר כבד!
שיחת ייעוץ שֶׁתַּחֲסֹךְ לך טעויות של בית סוהר.