מהן חנינות החגים לחיילים כלואים?

תוכן עניינים

כולנו מכירים ואוהבים את חודש תשרי שמגיע בכל שנה.

תקופת החגים, שכוללת בתוכה ימים שמיוחדים לכל הדתות, היא תקופה מיוחדת מאוד ומשפחתית מאוד.

הסעודות המשותפות, הטיולים והמסורות השונות מחזקות את תחושת השייכות והקרבה המשפחתית וברור מאליו שכל אמא תרצה את ילדיה קרובים אליה, גם את הילד החייל שכלוא בבתי כליאה צבאיים.

החדשות הטובות – חודש תשרי מביא איתו גם חנינות לחיילים הכלואים.

 

חודש הרחמים והסליחות

עשרת ימי תשובה, שמתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום כיפור, הם סמל לסליחה ומחילה בדת היהודית. המפתיע הוא, כי הסליחה הזו לא מאבדת מכוחה מעבר לגבולות הדת. אותה סלחנות מתרחבת אל מעבר הביטוי המסורתי שלה ומשפיעה גם על מערכת השיפוט והכליאה. תקופת חגי תשרי בפרט, וכל החגים המשמעותיים האחרים, מאופיינים בשיפוט סלחני וברחמנות מצד גורמי הכליאה והגורמים השונים באכיפת החוק.

 

"חנינת חג"

הנטייה הסלחנית הזו שמגיעה עם תקופת החגים לא פסחה על מערכת הכליאה הצבאית. גורמי הכליאה הצבאיים מבינים את הצורך המשמעותי של החיילים ובני משפחותיהם לחגוג את החגים החשובים והמשפחתיים האלה יחד ללא המועקות הנלוות לכליאה הצבאית.

ברגישותה, המערכת נוקטת בצעדים של הענקת חנינות לחיילים הכלואים על מנת שיוכלו לשהות עם משפחתם במהלך החגים. החנינות מוענקות בהתאם לימי החג השונים, כל חג מביא איתו את האפשרות לקיצור משך העונש שהוטל על החייל. עם זאת, יש לשים לב שלא כל חייל מקבל את האפשרות הזו בכל חג, הדבר תלוי במידה רבה בהשתייכות הדתית של החייל, לדוגמא:

  1. בראש השנה החנינה רלוונטית לכלל הכלואים.
  2. ביום כיפור החנינה רלוונטית רק לכלואים שהם בני הדת היהודית או לכלואים שאינם בני הדת המוסלמית, נוצרית או דרוזית.
  3. בעיד אל פיטר החנינה רלוונטית רק לכלואים בני העדה המוסלמית או הצ'רקסית.

 

הסמכות הזו, להענקת החנינה והקדמת מועד שחרורם של החיילים הכלואים, נתונה בידיו של קצין משטרה צבאית ראשי.

 

מי זכאי לחנינת החג?

מעבר להשתייכות הדתית הרלוונטית לכל חג ישנו תנאי נוסף שמהווה תנאי סף כבר בשלב הגשת בקשת החנינה. הזכאות לחנינת חג מוענקת לחיילים שנשפטו על ידי בית הדין הצבאי, או לחילופין נענשו בדין משמעתי, ונענשו במינימום של ארבעה – עשר ימי מחבוש.

תנאים אלה אמנם מהווים את תנאי הסף לאלו המבקשים זכאות חנינה, אך זכאות זו לבדה אינה מספיקה. חייל המבקש לקצר את עונשו לרגל החגים צריך, כאמור, לקבל את אישורו של קצין המשטרה הראשי. הקצין בוחן כל מקרה על פי מספר קריטריונים ועל פיהם הוא מאשר או דוחה את הבקשה לשחרור מוקדם.

 

הקריטריונים לבחינת בקשות חנינה

כאמור, על מנת לקבל את אישור החנינה יש לעמוד במספר קריטריונים. הקריטריון הראשון הוא כי אין בעברו של המבקש יותר מהרשעה אחת קודמת עליה ריצה עונש מאסר. הקריטריון השני הוא שביום החג החייל ישלים לפחות חצי ממשך הזמן המקורי שהיה אמור לרצות בכלא. הקריטריון השלישי הוא כי שיש בידו של מבקש החנינה המלצת מפקד שמאשרת כי התנהגותו של המבקש בזמן תקופת המאסר הייתה טובה. הקריטריון הרביעי הוא שפסק הדין שניתן בעניינו של המבקש הוא סופי ולא ניתן לערער עליו.

 

משך תקופת הקיצור

תקופת הקיצור תלויה במרחק בין יום השחרור המקורי ליום החג ולכן אין מספר ימים מסוים שמופחתים ממשך ריצוי העונש המקורי. יש לבחון כל מקרה באופן פרטי לחשב את מספר הימים שיופחת עם קבלת החנינה.

הכלל המנחה בחישוב תקופת הקיצור הוא כי הפחתת ימי הכליאה אמורה לקצר את המאסר בצורה כזו שיום השחרור מתאחד עם ערב החג. ככל שתאריך השחרור מרוחק יותר מיום החג כך מספר ימי הכליאה המופחתים מהעונש, יגדל. בכל מקרה מספר הימים המופחתים מהעונש לא יעלה על שמונה ימים בסך הכל.

 

חג שמח הוא חג בבית

אם אתם או אחד מיקיריכם החיילים כלואים בבית הסוהר הצבאי רצוי שתשימו ליבכם למערכת החגים השנתית. ככל שמתקרב יום חג שהוא משמעותי ומרכזי באחת המסורות הדתיות כך גם מתקרבת האפשרות שלכם לזכות בחנינה ולסיים לרצות את עונשכם מוקדם מהצפוי. שימו לב כי למרות שכוחות האכיפה והכליאה אכן סלחניים בתקופות האלה, רצוי שתכירו את הזכויות שלכם ואת התנאים לקבלת החנינה המיוחלת.

 

חוקים

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
ספרים
פרופיל נפשי

מהו בכלל פרופיל? איך הוא נמדד? האם הוא נפשי

כתבות נוספות שאולי תאהבו