השתמטות מהצבא: מה ההשלכות באמת?

תוכן עניינים

'מה עשית בצבא?' היא השאלה הכי ישראלית שאפשר לשמוע, וזה ממש לא משנה אם השיחה בין הישראלים מתקיימת בארץ או בחו"ל.

השאלה תעלה בהיכרות בסיסית בין אנשים, בראיונות עבודה וגם סתם בניסיון נואש לאתר מהיכן האדם שעומד מולנו מוכר לנו.

אז מה לגבי משתמטים?

שירות צבאי – עבר הווה עתיד

שירות החובה אמנם נמשך בין שנתיים לשלוש, אך הוא חלק משמעותי מהישראליות, והוא לחלוטין משפיע על חייו של כל אחד מאיתנו לפחות בשנות ה – 20 המוקדמות אם לא גם לאורך זמן ממושך יותר. ואיך הכל מתחיל? בגיל 16 נרגשים ולחוצים, כולנו מגיעים לצו הראשון, שיחת ההיכרות הראשונה עם הצבא. לרוב, השיחה עוברת ב'שלום' ונותר לנו רק לחכות לציוני הקב"א והדפ"ר שיקבעו את המשך היחסים שלנו עם צה"ל.

ומי שלא רוצה?

המפגש עם צה"ל אינו זהה אצל כולם, וישנם צעירים וצעירות אשר מחליטים שהם רוצים אחרת, שהצבא לא מתאים להם, כל אחד והסיבה שלו. אך לאור העובדה כי בישראל קיים 'חוק גיוס חובה', על כל צעיר אזרח ישראלי להתגייס לצבא בהגיעו לגיל 18. כך שצעיר מועמד גיוס שאינו מעוניין להתגייס עומד בתחילתה של דרך לא פשוטה במטרה להשביע את רצונו והיא נחלקת לשתי נתיבים; האחד, פטור משירות צבאי והשני השתמטות. מה ההבדל? פטור משירות צבאי משמעו אי גיוס לצבא בדרך חוקית, על ידי קבלת אישור מפורש ממשרד הביטחון. הפטור מתקבל בהתאם למגוון סיבות, ביניהן; הגירה לחו"ל לפני גיל 16, נישואין, הריון, דת (נשים), בריאות, מצפון וכד'. ואילו השתמטות משמעה אי גיוס לצבא בדרך שאינה חוקית, לרוב באמצעות זיופי אישורים כדוגמת נישואים פיקטיביים, הצגת אישורים רפואיים מזויפים, הכרה דתית שלא לצורך ועוד.

מה קורה למשתמטים?

פעולה בדרך לא חוקית במדינה בעלת מערכת משפט כמובן גוררת לענישה, כך שגם השתמטות תביא להשלכות. לכן, כאשר מועמד לגיוס צבאי מחליט שלא להגיע לגיוס ביום גיוסו המיועד, הוא מורכז כ'נעדר מהשירות ללא רשות', ובשפה פחות רשמית – משתמט גיוס. השתמטות זו גוררת להוצאת פקודת מעצר כנגדו וכן לשיתוף פעולה של המשטרה הצבאית עם משטרת ישראל במטרה ללכוד ולהעמיד לדין את המשתמט.

מהו העונש הצפוי?

בכדי להציג את העונש הצפוי, יש תחילה להבין את סוגי העבירות הקיימות בגין אי גיוס לצה"ל. ולכן אערוך סקירה קצרה על כך;

השתמטות –

משמעה אי התייצבות לצווים או אי התייצבות במועד הגיוס.

עריקות בקו"ם –

משמעה אי התייצבות ביחידה ובריחה מהבקו"ם.

נפקדות או עריקות יחידה –

משמען בריחה מהיחידה לאחר הטירונות והשיבוץ.

עריקות מילואים –

משמעה אי התייצבות לזימון מילואים.

בהתאם להבדלים,  העונש בגין השתמטות, אי ההתייצבות הראשונית, יהיה שונה מאלו האחרים – הכוללים את עבירת העריקות.

ענישה על השתמטות –

לאחר תפיסת מועמד גיוס אשר נחשב למשתמט, הוא יהיה מחויב בעמידה לדין. בהתאם לנסיבות, לעיתים, תהיה זו עמידה לדין משמעתי אותה ינהלו קציני צה"ל. בעמידה לדין העונשים לרוב יהיו במקרה החמור ביותר כליאה בבית כלא צבאי או תנאי לכליאה ובמקרים קלים יותר נזיפה או התראה. העמידה לדין תירשם בתיקו הצבאי של המשתמט ועל כן תלווה אותו עד לסוף שירותו, אך אינה תופיע בתיקו האזרחי מאחר והיא לא מהווה רישום פלילי. ולעיתים, בהתאם לנסיבות אחרות, המשפט יכול להתנהל גם בבית דין צבאי, אל מול שופט. במקרה זה הענישה תהיה חמורה יותר – כמעט תמיד תסתיים בכליאה וכן כליאה זו תהיה למשך זמן ממושך יותר מאחר ולבית הדין ישנה הסמכות להעניש בגין עבירת השתמטות במאסר של עד שלוש שנים.

ענישה על עריקות –

לעומת השתמטות, במידה ומיוחסת לאדם העומד למשפט עבירה של 'עריקה' – הנחשבת לחמורה יותר, בהתאם תהיה ענישה חמורה יותר וגזר דינה יכול להיות מאסר על תנאי או מאסר בפועל של עד 15 שנים בהתאם לנסיבות המקרה. אלו לרוב כן יגררו לרישום פלילי אשר יכול להשפיע על העריק בהמשך חייו.

ואולי החמור ביותר – עונש ציבורי

במדינה בה החוק מחייב את הכלל להתגייס לצבא, מדינה בה השירות הצבאי הוא חלק מכובד ומשמעותי בזהות הישראלית, כמובן שכל יוצאי הדופן יקבלו יחס שונה. כל אדם אשר מילא את חובתו ושירת את המדינה במשך תקופה מחייו יצפה כי גם האחר ימלא את חובתו. וכאשר זה לא קורה, נוצר חוסר שוויון שמוביל לכעס וסלידה מצד אלו שכן ביצעו את חובתם. כך, ניתן לראות כי ידוען שאינו שירת בצבא מקבל יחס מעט שונה מהציבור. השלכות אלו אינן באות לידי ביטוי רק באהדה חברתית במובן הישיר, אלא גם בתחומי חיים אחרים; בראיונות עבודה, במציאת קשר זוגי, ובצורך להסביר את עצמך בכל היכרות עם אדם חדש.

אבל אפשר גם אחרת

אולי נראה מפתה מאוד להתחיל את החיים בגיל מוקדם בדומה לשאר האנשים בעולם, אך במדינה שלנו החוק מחייב לתרום למדינה, לתרום לאחר. וכאזרח במדינה, מצופה ממך לבצע את שנדרש בחוק. אבל אם לא קיימת בך תחושת השליחות הפנימית בהגנה על המולדת ואינך רוצה לקחת חלק בצבא ההגנה לישראל, אז לחלוטין אפשר אחרת, אפשר לתרום בדרכים אחרות – כחלק משירות לאומי. בדרך זו, אפשר לקחת חלק בזהות הישראלית המשותפת, לתרום ולעזור לאחר וגם להימנע מענישה של דין משמעת או דין בבית דין צבאי וכמובן להימנע מהעונש הציבורי. כי אחרי הכל, כולנו יחד מרכיבים מדינה אחת, ובמדינה בה כולם תורמים וערבים זה לזה, יש לקחת חלק.

 

חוק ומשפט

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

תוכן עניינים

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו