דיני צבא

צמד המילים מהן חושש כל חייל צעיר אחרי ” קיבלת שבת ” הן – עלייה למשפט. מערכת החוק הישראלית לא פסחה על צבא ההגנה הישראלי אשר הקים מערך פנימי דומה בתוך הישות הצבאית. חייל, קצין, משרת במילואים או אזרח עובד צה”ל אשר עברו על חוקי השיפוט הצבאיים צפויים להישפט בפני קצין שהוסמך לכך או בפני בית דין צבאי. המערך כולל בתי דין מחוזיים ומיוחדים, שופטים בדרגות קצונה ומתן ייצוג משפטי של החייל על ידי סנגור צבאי או עורך דין אזרחי. כמו כן בית הדין הצבאי הוא בעל סמכות למתן ענישה החל מהורדת דרגה דרך מאסר ואף עד גירוש החייל משירות.

 

קצת היסטוריה

בשנת 1986 נוסח בישראל חוק שירות הביטחון אשר קבע כי על כל תושב ישראלי שמלאו לו 18 שנים להתגייס לצבא ההגנה לישראל. החל מכניסתו לשירות כל חייל מחויב להתנהל בהתאם לסט חוקים חדש הכולל בתוכו גם חוקים שהיה עליו להתנהל על פיהם בחייו כאזרח וגם מערכת חוקים חדשה המותאמת לשירות צבאי. חוקים אלו נקראים בלשון צבאית פקודות מטכ”ל והם כוללים שורת תקנות על פיהם פועל המערך הצבאי ביניהן ניתן לכלול את תקנות שעות השינה המחייבות מתן של 7 שעות שינה לכל חייל, פקודה פופולרית נוספת היא הנחיות הופעה ולבוש, המחייב כל חייל וחיילת להתלבש במדים בהתאם להוראות המטכ”ל.

 

ידוע תדע

הרעיון בבסיסו עומדות פקודות מטכ”ל הוא יצירת סדר ברור ומוגדר בארגון גדול וכן להוות מקור רשמי לחובות וזכויות החייל. אל תוך המערכת הצבאית מצטרפים מדי יום חיילים חדשים וכדי לעגן באופן חוקי את ההתנהלות הצבאית ועל מנת למנוע שימוש לרעה וניצול של חיילים נוצרו פקודות אלו, מפקדיהם של החיילים מחויבים לפרסם וליידע אותם. רוב החיילים נחשפים למארג חוקים אלו בשלב הראשוני בו הם עוברים טירונות, בשלב זה גם מיושמים הרבה מן החוקים באופן ראשוני. בהמשך מוטלת האחריות על היחידה בה משרת החייל, כמו כן הרבה מן הפקודות הבסיסיות ידועות לחיילים מתוך שיח ופעולות המתקיימות בכל יחידה. חייל אשר נמצא כי אינו פועל בהתאם להוראות אלו צפוי לעמוד לדין משמעתי ובמקרים מסוימים יעמוד אף בפני בית דין צבאי.

 

תחילת תהליך

השלב הראשון ההכרחי לאכיפת המשמעת הצבאית היא הגשת תלונה בכתב, כאשר מקסימום זמן ההגשה יכול להיות 7 ימים מהיום בו בוצעה העבירה. ישנם בעלי תפקידים מוגדרים בלבד אשר יכולים להגיש תלונה, ביניהם ניתן למנות מפקד, קצין או נגד בתנאי שכל אחד מהם בדרגה זהה לפחות לזו של החייל ולא נמוכה ממנה, יוצא מן הכלל הוא שוטר צבאי אשר יכול להגיד תלונה נגד כל חייל בכל דרגה ובכל מקום. לאחר מכן עוברת התלונה לדיון בפני קצין שיפוט , אשר קובע את פסק הדין. במקרים בהם הוחלט כי החייל הנאשם זכאי הוא משוחרר לתפקידו. במידה ונמצא כי אשם, על הקצין להחליט על מתן עונש בהתאם לסמכויות המוגדרות לו בחוק, ככל שדרגתו של הקצין גבוהה יותר כך העונש יכול להיות חמור יותר. קצין בדרגן סגן למשל יכול לתת עד 7 ימי ריתוק ולא מוסמך למתן עונש של מחבוש – כלא צבאי.

 

מקרים מיוחדים

במקרים יותר חמורים, לרוב כאשר מגיע מידע סביר מהמשטרה הצבאית על חייל שביצע עבירות חמורות כמו עבירות סמים, הטרדה מינית או עבירות פליליות אחרות יועמד החייל לדין בבית דין צבאי, המהווה סוג של ערכאה גבוהה יותר ומתוקף תפקידו מוסמך למתן עונשים כבדים יותר, הוא לרוב יתמקד בהורדה בדרגה או בגירוש החייל משירות צבאי. בית הדין הצבאי מורכב מבתי דין מחוזיים הפועלים באופן קבע וכן מבתי דין צבאיים מיוחדים העוסקים בעבירות של קצינים בדרגה גבוהה כמו סא”ל וכן בעבירות מורכבות יותר. משפטו של החייל אלאור אזריה למשל, שנפתח לאחר חקירת מצ”ח התנהל בבית הדין הצבאי של פיקוד מרכז.

 

לסיכום

על מנת ליצור מערכת צבאית נפרדת בתוך מערכת מדינית יצר צה”ל סט פרמטרים של עשה ואל תעשה, כאשר המערכת החוקית האזרחית מספקת בסיס לבנייתו. דיני צבא הם בעלי חשיבות גבוהה מאוד, שכן קיום ללא סט חוקים אלו עלולה להיווצר מערכת לא מתואמת ולא מבוססת. למעשה, על אף שהרבה מן העבירות הצבאיות לא נחשבות כעבירות במשפט האזרחי, החוקים והדינים הצבאיים עושים טוב עם המשרתים בצבא שכן הם מחזקים את חשיבות הערכים על פיו הוקמה המערכת הצבאית ומונעים את קיום האנרכיה בתוכה.

 

ספרים ופטיש

עו''ד ענבר אלון

חבל שתשלם מחיר כבד!
שיחת ייעוץ שֶׁתַּחֲסֹךְ לך טעויות של בית סוהר.